הורים כמנהיגים

ソファー 家族 四人
למרות החשיבות העליונה של המשימה, לא מתקיימת הדרכה והנחיה מסודרת להורות וההנחה היא שאנו ההורים נעשה את הטוב ביותר מתוך אהבתנו הרבה לילדים ומתוך מה שקיבלנו בבית הורינו.

הורות המשימה של החיים

אחת המשימות החשבות של חיינו, אם לא החשובה שבהן היא הבאת ילדים לעולם והכנתם לעצמאותם כבוגרים. אילו סביבת חיינו הייתה סטטית זה יכול היה לעבוד מצוין ויכולים היינו לשפר ולשפר את מיומנותנו כהורים. במציאות המשתנה בקצב כה מהיר בעידן הנוכחי, נדרשת התאמה מתמדת והתבוננות תמידית כיצד ניתן להכין את הילדים לבגרותם וחייהם העצמאיים.

השנים הראשונות הן המשמעותיות והחשובות ביותר בגיבוש התפיסות של הילד לגבי מהו העולם, מי הם האנשים בעולם ומי אני ומה משמעותי בעולם.

המרחב שההורים נותנים לילדים

אם כך מי הם ההורים אשר משמשים מרחב שיאפשר לילד לגדול ולהרגיש בכל רגע ורגע את היכולות והמשמעות החיובית שלו? הורים היודעים להיות מנחים ומנהיגים ולא מנהלים. כאלה שיודעים לאפשר חופש לבחור ולהתנסות, תוך שמירה של גבולות ברורים. ההורים המיומנים פועלים כצוות ומתקיימת ביניהם קואליציה והם מדברים בשפה אחת עם הילדים. בבית בו ההורים מיומנים מתקיימות שיחות ולא ויכוחים, נוכחת שמחה ואהבה וכמעט ולא מופיעים כעסים. ברור שבמשפחה כזו אין צעקות והשפלות ולא חס ושלום אלימות פיזית.

מה מאפשר לקיים חיים ברוח כזו בבית? רק ההורים. ההורים הם המנהיגים של הילדים והאנשים החשובים ביותר בחייהם. ילדים מבינים מיום לידתם שהוריהם ילוו אותם כל ימי חייהם ואילו כל האנשים האחרים הנקרים בחייהם, הם לתקופות זמניות בלבד. מכוח עובדה זו להורים יש את היכולת הרבה ביותר להשפיע על גישתם של ילדיהם לעצמם, לאנשים אחרים ולחיים בכלל.

מיומנות לחיים

העיקרון החשוב ביותר להקניית מיומנות לחיים הוא להתייחס לילדים כעצמאיים ואחראים זה נכון שגבולות האחריות מתרחבים ככל שהתנסויות החיים מתרבות ביחס ישיר לגיל, אך הגישה של ההורים לאחריות הילדים לעצמם, מוקנית כעיקרון מיום לידתם. חשוב להבין שבחינוך ילדים אין שתי תקופות. החיים הם ברצף ואת כל מה שהוקנה כטעות בתחילת הדרך יהיה קשה לשנות בהמשך הדרך. וחשוב מכך – כל החינוך בא מתוך אהבה גדולה. חשוב לנו כהורים שלא ניפול בפח – הילדים מחקים במידה רבה אותנו ומכוח עובדה זו הם גם משקפים לנו את מה שאנו לא אוהבים בעצמנו. הדבר גורם במקרים רבים לכעסים על הילדים והאשמות שהם לא בסדר. כאן אני ממליצה לעשות חוק, לא לכעוס על הילדים, פשוט אין סיבה. הנחו והדריכו אותם בדרך של שיחה נינוחה מרובת שאלות. כך הם יחשבו ויתנו תשובות ענייניות ולא מתוך אימה ופחד. תופתעו לגלות כמה תלמדו על עצמכם בדרך זו.

כמובן שקצרה היריעה מלפרט במאמר את מכלול הכלים הנדרשים אך להלן מספר כללים להורות טובה ומקדמת:

  1. לאפשר לילדים כבר מגיל צעיר לבחור – הם ילמדו שהם האחראים על חייהם ועל הבחירות שלהם. בגיל הצעיר ניתן לילד לבחור בין שתי אפשרויות. למשל בבוקר לבחור בין שתי חולצות, בערב הם יכולים לבחור איזה ביצה הם רוצים ואם להתקלח לפני ארוחת הערב או אחרי ארוחת הערב. ככל שהילד קטן יותר ניתן לו אפשרות בחירה בין מספר קטן של דברים על מנת שלא יהיה מבולבל אבל עדין ירגיש שהוא בוחר והוא חופשי להחליט על החיים שלו. כאשר מגיל צעיר הילד מתנסה בבחירות הוא לומד לסמוך על עצמו ולהתנסות בבחירות והוא לומד שהוא האחראי על החיים שלו ועל החופש שלו ולא האחרים והעולם החיצון לו.
  2. להביע אהבה, הערכה וכבוד – כאשר הילד גודל באווירה תומכת וסבלנית הוא יכול להתחבר לעוצמות שלו ואינו זקוק להוכיח את מי ומה שהוא כיוון שהוא מרגיש בטוח בעצמו. במרחב כזה הילד יכול להסתכל עניינית על הדברים ולבחור באופן ענייני וכך להתחבר באופן מוחלט ובטוח ללא שיפוטיות לרצונות האמתיים שלו.
  3. לקבל את הילדים כפי שהם ללא תנאי – טעות תהיה מצידנו לנסות לשנות את הילדים שלנו אלא להפך –חובה לעודד אותם לחיות בדרכם, בהתאמה לכללי המשפחה והחברה. עלינו לאהוב, לקבל, לכבד ולשמש מרחב תומך להתפתחות שלהם ולוותר על ביקורת, רחמים, אשמה, איומים ופינוק יתר. להאמין ביכולת ההתמודדות של הילד, להקשיב, לעודד, לראות את החיובי בילד להשתתף ולשתף ולעזור במידה הנכונה.
  4. לעודד את הילדים להתנסות – להורים יש נטייה רבה למהר ולספק את הפתרונות והתשובות לילדים. פעולה זה מקטינה את הערך העצמי של הילד ומונעת ממנו עצמאות במציאת פתרונות בעצמו. כאשר ילד בא בשאלה מומלץ לשאול אותו: ” מה אתה חושב? ” ותמיד להוקיר אותו על עצם החשיבה עצמה ולהוסיף אפשרות נוספת מטעמכם במידה ויש בכך צורך. בסופו של דבר ההכנה המושלמת של ילדנו לחיים היא פיתוח ועידוד עצמאותם והאמון ביכולתם.