לא חייבים לצאת צודקים

gavel
האם אתם מרגישים שאתם רוצים לצאת צדוקים? שחשוב לכם לענות וחשוב לכם להגיד את המילה האחרונה?

חשבתם פעם מה קורה לכם כאשר משהו חולק על דעתכם?

מה קורה לכם כשאתם חולקים על דעתו של משהו אחר? האם אתם מפחדים שמשהו “ישתלט” עליכם? האם אתם זקוקים לאישור של האחר שיאשר את מה שאתם חושבים ומאמינים? על מה אתם שמים את הפוקוס שלכם – על מי יודע יותר? מי יחליט? מה הוא חושב עלי? אני חייב להוכיח שאני צודק? או שהפוקוס שלכם על כך שיש אנשים שונים עם דעות שונות ובכל רגע ורגע אתם יכולים להישאר עם דעתכם או לבחון דעה אחרת ולקחת את מה שמתאים לכם.

בכל סיטואציה אנחנו יכולים לבחור איך אנחנו רוצים להגיב

פעמים רבות בזמן ויכוח, האוטומט שלנו זה להצדיק את עמדתנו ולהראות את חכמתנו. אך האם זה מקדם את היחסים? האם זה מאפשר לי נינוחות? או שאולי אני נכנס למגננה ומתאמץ. כאשר אתם נקלעים לוויכוח, זה יכול להיות ויכוח עם בן הזקונים שלכם, עם הבן בגיל ההתבגרות, עם בן או בת הזוג, עם קולגה לעבודה או כל אחד אחר – אמצו לעצמכם שני דברים: 1. קבלה – קבלה של חוסר ההסכמה. אמצו את המחשבה הבאה – ” השיחה הזאת צריכה להתקיים עכשיו ויש לה משמעות. אני לא מתווכח עם המציאות שהשני חושב אחרת ממני אלא רק מקבל את זה שיש פה שני אנשים עם דעות שונות. ” 2. שחרור- ותרו על הצורך לשכנע את השני. ותרו על הביקורת והשיפוטיות שלכם כלפי השני. הקשיבו והיו פתוחים לשמוע מה השני אומר לכם. משהו נפלא יכול לצאת מהשיחה. אולי תלמדו משהו חדש או אולי זאת הזדמנות להעלות את רמת היחסים שלכם איתו בכך שתקשיבו ממקום מגדיל ולא ממקום שופט. הקשבה נקייה מאפשרת יחסים טובים וחיים של נינוחות.  

” בוויכוח אין מסכימים לתוכן הנאמר, בקונפליקט אין מסכימים עם הדובר” פרופ’ אלכסנדר ב. ורינגטון

515X160 cc לאתר נעמה