לדבר מבלי לריב

לדבר מבלי לריב
מוכר לכם התרחיש הבא? אחד מכם עושה או אומר משהו שמפריע לבן הזוג. עכשיו מתחיל מחול השדים האם להגיד לו מה לא מוצא חן בעינכם או לשתוק. מצד אחד מתים להגיב, אחרת מרגישים "לא קיימים", מצד שני עולה פחד גדול שאם נגיד מה שבא לנו, זה מיד יוביל לכעס ומריבה.

להגיד או לא להגיד

סיטואציה לדוגמה – בן הזוג צועק על הילד ואת נאכלת מבפנים. מצד אחד את מתה להגיד לו שיפסיק כבר. מצד שני את יודעת שאם רק תפתחי את הפה הוא יתעצבן עליך שאת לא מכבדת אותו ומה את מתערבת. או שבת הזוג לא מפסיקה לנדנד ולהזכיר לך מה לעשות. ואתה מת להגיד לה שתפסיק כבר לנהל אותך ומצד שני אתה מפחד שאם תפתח את הפה היא תיעלב ודברים יצאו מכלל שליטה.

מה אפשר לעשות עם ההתלבטות הזאת?

התלבטות שמשגעת כל פעם מחדש? יש שתי אפשרויות בחיים. אפשרות אחת שהמציאות תנהל אותנו. אפשרויות שנייה זה ליצור את מה שאנחנו רוצים שיהיה. כאשר קורה בחיים שלנו משהו שלא מוצא חן בעיננו, אנחנו מגיבים באופן אוטומטי והרבה פעמים מצטערים אחר כך על התגובה שלנו. הסיבה שאנחנו מגיבים בכעס ותסכול נובעת מהפחד שדברים שוב יקרו אם לא נשים להם סוף. מה שנסתר מעיננו זה שהבעיה היא לא מה אנחנו אומרים אלא האנרגיה שבה אנחנו אומרים את הדברים. אנרגיה של כעס ותסכול מובילה מייד למריבה ויוצרת התנגדות מהצד השני וכך נכנסים למעגל שקשה מאוד לצאת ממנו וזאת גם הסיבה שאנחנו מפחדים מלכתחילה להיכנס אליו. אבל יש אופציה אחרת והיא ליצור את מה שאנחנו רוצים, כשאנחנו מביאים אנרגיה מקדמת.

אז איך מביאים אנרגיה מקדמת ויוצרים את מה שאנחנו רוצים?

הדבר הראשון -להזכיר לעצמנו שאנחנו יכולים לבחור איך להגיב. שום דבר לא משתלט עלינו. אולי בעבר הגבנו באופן אוטומטי אבל בכל רגע ורגע אנחנו יכולים להתכוונן לשינוי ולבחור את התגובות שלנו. הדבר השני והחשוב מכולם – להאמין בעצמנו. להאמין שאנחנו יכולים להשפיע. להאמין שאנחנו יכולים לוותר על תחושת התסכול שדברים “קורים לנו” ואין לנו השפעה עליהם. והדבר השלישי – בזמן רגיעה, להתכוונן לדבר שהכי חשוב לנו בחיים והוא להגיב בצורה מקדמת, מבוקרת ועניינית. להזכיר לעצמנו שוב ושוב עד שזה יהפוך לאוטומט החדש שלנו. ועם הידיעה הפנימית הזאת שהדברים בשליטה שלנו ואנחנו יכולים לבחור איך ליצור את מה שחשוב לנו בחיים, ברגע האמת זה פשוט קורה.