לצאת ממריבות במהירות

מריבות
אנחנו ממש לא אוהבים לריב. אז איך אפשר להפסיק לריב במהירות האפשרית? מה הסוד?

מה קורה לנו כשאנחנו רבים

רותי (שם בדוי כמובן) ישבה מולי וסיפרה לי על המריבה האחרונה שלה עם בעלה. “שוב רבנו, אני לא יכולה יותר, הוא כל הזמן אומר לי שאני לא בסדר, שבגללי אנחנו כל הזמן רבים, שאני צריכה לעשות משהו עם עצמי, כי מרוב שעמום אני רק רבה איתו כל הזמן. הוא לא רואה את עצמו, הוא כל הזמן שופט ומאשים אותי וכבר נמאס לי” . שאלתי אותה איך היא מרגישה והיא אמרה שהיא כבר עייפה מהמריבות וגם שהמריבות מאוד מפחידות אותה כי היא מפחדת שבעלה לא יאהב אותה.

הרגשות משתלטים עלי

בדרך כלל שאנחנו רבים, המריבה היא לא הבעיה אלא הפחד מהמריבה זאת הבעיה. אנחנו כל כך נבהלים כשאנחנו רבים, שאנחנו מאבדים את שיקול הדעת איך להגיב ואיך לפעול, הפחדים והכעסים משתלטים עלינו ואנחנו נכנסים לסחרור של מריבה, היפגעות, בהלה מהמריבה שגוררת עוד מריבה וחוזר חלילה…

שני סוגי תגובות – שניהם התגוננות

כשאנחנו רבים, בדרך כלל כל אחד נכנס לעמדה של התגוננות. ולהתגונן אפשר בשתי דרכים. דרך אחת הסתגרות בתוך עצמנו עם המחשבות הטורדניות שלנו. אנחנו חושבים איך הוא עשה לי את זה, ומה יהיה, ונמאס לי… בקיצור יכולנו למלא אולמות קולנוע עם הדרמה סוחטת הדמעות שמתחוללת לנו בראש. הלוואי שהיה אפשר לעשות כסף ממכירת כרטיסים לסרטים שאנחנו מייצרים במחשבות שלנו. הדרך השנייה בה אנחנו מתגוננים – התפרצות. כועסים עלינו, אנחנו נעלבים הכעס עולה ועולה ואנחנו מתפרצים. כמובן יכול להיות גם שילוב של השניים. קודם מסתגרים ואחרי שאגרנו והתאפקנו אנחנו מתפרצים. שתי התגובות הן תגובות של התגוננות גם ההסתגרות וגם ההתקפה. איך זה יכול להיות שאנחנו לא רוצים לריב ואנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב במריבות? בבסיס, שני בני הזוג ובכלל כולנו כבני אדם בכלל לא רוצים לריב. קצת משונה שאנחנו רוצים יחסים טובים, אהבה, הדדיות ובכל זאת אנחנו רבים. אם נעצור ונסתכל לעומק נראה שאין לנו על מה להתגונן ולכן גם אין לנו על מה להתקיף. (כמובן שההתקפה היא סוג של התגוננות). הסיבה שאנחנו רבים היא כי אנחנו מפחדים. מפחדים להיות פריירים, מפחדים לעשות דברים שאנחנו לא רוצים, מפחדים לא להיות בסדר.

נכנסנו ללופ, עכשיו איך יוצאים ממנו?

ברגע שנבין שהכוונות שלנו ושל בן זוגנו הן כוונות טובות ושהסיבה שאנחנו רבים היא כי אנחנו מפחדים ולא כי אנחנו רוצים לפגוע, נוכל להתחיל להקשיב לרגשות העמוקים יותר שלנו ושל בן הזוג שלנו.

לעשות את הבלתי צפוי ולהתפעל מהתוצאה

נפסיק להתגונן על ידי הסתגרות או התקפה ובמקום זאת נזכיר לעצמנו שאנחנו רוצים שיתוף פעולה. נשאל את עצמנו: איך אנחנו יוצרים את הביחד והיחסים טובים.

תרגיל קטן לשבוע הקרוב

התבוננו בשבוע הקרוב האם אתם נבהלים מהמריבה או מבינים שמריבה נוצרה רק בגלל תגובות אוטומטיות של הפחדים שלנו. תתאמנו לא להיבהל אלא לבחור איך ליצור את הביחד ברגע הבא. אפשר לשאול את בן הזוג: “איך אנחנו יכולים לעשות שיהיה לנו טוב, והדגש הוא על האנחנו ולא אני ואתה. ולשים לב שבשיחה אין האשמות אלא רק התבוננות איך יוצרים יחסים טובים, שבהם כל אחד לוקח אחריות על החלק שלו. מאחלת לך שבוע שקט, נעמה