כבוד הדדי מורכב מכבוד לעצמי וכבוד לבן הזוג שלי. 

§        מכבד את עצמי 

למה הכוונה לכבד את עצמי?
קודם כל לכבד את הרצונות שלי. 

מותר לרצות! 

אם תחשבו על זה, בתור ילדים הרבה פעמים הרגשנו "שאסור לרצות". 

איך זה היה נראה?
תדמיינו שביקשתם ארטיק
והתשובה שקיבלתם הייתה "עוד פעם אתה רוצה לאכול ממתק?" 

מיד ביטלו את הרצון שלכם.

אפשר להגיד זה לא בריא לאכול הרבה סוכר,
אפשר להגיד התקציב של היום לקניית ממתקים נגמר.

אבל זה לא מה שקורה.
ההורה רוצה שבכלל לא תבקש.
כי אם אתה מבקש זה מאלץ אותו לסרב ומבחינתו הרבה יותר קל אם לא תרצה. 

הילד בטעות מפרש את זה שהוא לא בסדר שהוא רוצה
וכך אנחנו גדלים למבוגרים
שמרגישים צורך להילחם על הרצונות שלנו
ומרגישים צורך להצדיק אותם.

לכבד את עצמי, זה לדעת שמותר לרצות
ובשלב השני לראות איך הרצונות של כל אחד מבני הזוג
יכולים להתקיים בהדדיות ולא אחד על חשבון השני. 

מכבד את עצמי אומר גם לכבד את כל מה שעובר עלי.
את המחשבות הטורדניות שלי,
את הרגשות שעולים לי בעקבות המחשבות  
וכן גם את הטעיות שאני עושה מתוך חוסר מודעות ומתוך פגיעות.

לכבד את עצמי אומר לא לבוא עם פטיש 5 קילו של ביקורת ושיפוטיות
אלא לבוא בחמלה לחלקים האנושיים שקיימים בנו. 

הקבלה והחמלה מיד משנים את התדר האנרגטי שלנו לתדר חיובי.

§        מכבד אותך 

כשאני לא מכבד את עצמי ואני נמצא במקום של ביקורת עצמית
ורגשות אשמה, באופן אוטומטי, כמנגנון הגנה,
על מנת להשתחרר מהביקורת ורגשות האשמה,
אני מתחיל להסביר למה אני מתנהג כך. 

הביקורת העצמית ורגשות האשמה
הופכים לביקורת והאשמה על ההתנהגות של בן הזוג,
כי אחרת אני אשם ואני צריך להוכיח שאני "בסדר".

לעומת זאת, ברגע שאני מקבל את האוטומטים, 
החששות והדאגות  שלי באפס שיפוטיות,
אני יכול להיות פתוח לקבל גם את האוטומטים והחששות של בן הזוג. 

במקום נפרדות יש שני אנשים,
שרוצים את אותו הדבר:
שלום, אהבה ויחסים טובים ולא תמיד מצליחים לקיים את זה. 

ברגע שאנחנו מודעים לתהליך שתיארתי,
אנחנו יכולים לבחור לצאת מדפוס בית המשפט של ביקורת,
רגשות אשמה והאשמות
ולעבור לקבלה של המצב ובחירה למצוא פתרונות לרצונות של כל אחד.

אנחנו יכולים לבחור לטפל בעניין ולא בחששות שלנו לא להיפגע.

ממקום מכבד אפשר לפתור כל חילוקי דעות וקונפליקטים שעולים.

3. לעבור מ-אני ל-אנחנו 

עלינו לעבור למצב שבו אני רוצה להבין אותך
ולוותר על הצורך שלי להוכיח לך במה אתה לא בסדר. 

הרבה יותר נעים לנו, כשאנחנו תופסים אותנו כצוות עם מטרה משותפת
ולא מתנהלים ממקום שכל אחד דואג רק לעצמו.

בשינוי גישה מאני ואני - לאנחנו,
נרתמים למציאת פתרונות שמתאימים לשני הצדדים.

 תדמיינו שתי קבוצות כדור סל ועכשיו תדמיינו את אחת מהקבוצות.

אם אתם תופסים את עצמכם שכל אחד נמצא בקבוצה היריבה,
איך יראו היחסים ביניכם?
לעומת זאת, אם אתם באותה הקבוצה, מה יקרה עכשיו?

כשאנחנו בגישה חיובית שמושתת על כבוד הדדי
והסתכלות על הזוגיות כשותפים מלאים לדרך,
אפשר לעבור לעניין עצמו ולפתור את אי ההסכמות
בדרך של סינרגיה ואת זה נלמד לעשות בשלב השלישי. 

סיכום שלב 2 שינוי גישה: 

שינוי גישה יהיה השלב השני בדרך לפתרון חוסר ההסכמות

·        ראשית נזהה שהגישה שלנו היא גישה מתגוננת שמובילה אותנו לתגובות שליליות

·        נבחר לשנות גישה לגישה חיובית

·        נבחר לכבד את עצמנו ואת בן הזוג שלנו = כבוד הדדי

·        ולבסוף נשנה מגישה של נפרדות לגישה של אחדות = נעבור מאני לאנחנו