איך אנחנו מגיבים בדרך כלל למה שקורה?
בדרך כלל אנחנו נשארים ברמת האירוע: הוא לא מדבר יפה, נמאס לי שהוא מזלזל בי וכדומה. לדוגמה בן זוג שאומר לבת הזוג שלו "נראה שמשעמם לך, זה בטח כי את לא עובדת ". אם בת הזוג נעלבה, היא תאשים את בן הזוג שלה והדבר יוביל למריבה. היא תפרש את הנאמר כזלזול ופגיעה בערך שלה.
מה יש מעבר לתגובות שלנו?
את זה נוכל לגלות רק אם נעצור. בדוגמה שהבאנו, האישה תעצור, תראה שהיא נעלבה ושהיא מתרגזת על בן זוגה,והיא תתבונן: אולי באמת משעמם לה? אם הכול היה טוב בעולמה היא הייתה עונה לבעלה, "להפך אני מאוד נהנית מהחיים, ותודה שאתה דואג לי"
רגש לא נעים = הזדמנות לשינוי
עצם העובדה שעולה רגש לא נינוח זה סימן שמשהו לא עובד בחיים וזאת הזדמנות לעצירה, התבוננות וקבלת החלטות חדשות. כל רגש לא נינוח הזדמנות לשינוי עצמי. במיידי אנחנו מתאמצים מאוד לסלק את הרגש הלא נינוח במקום ללמוד ממנו, אנחנו גם מנסים לסלק את הגורם לרגש הלא נינוח כלומר את האדם שאמר לנו את הדבר שנעלבנו ממנו. אם נשכיל להתבונן איפה האירועים והדברים שאחרים אומרים לנו פוגשים אותנו, ונברר מה אנחנו מרגישים, נוכל ללמוד הרבה על עצמנו ולטפל ולעשות בחירות חדשות. לקבל את המציאות או לעשות צעד קטן לשינוי גדול.
"כל דבר שמרגיז אותנו באחרים יכול להוביל אותנו להבנת עצמנו." קרל יונג
