איך לשפר זוגיות:

המדריך המעשי 
7 צעדים לשיפור הזוגיות ויציאה מתקיעות דרך הובלה פנימית

למה אנחנו תקועים בזוגיות ולא מצליחים לשפר אותה?

זה כמעט לא משנה על מה רבים.
זה יכול להיות כסף, הילדים, עומס, אינטימיות, חלוקת תפקידים או תקשורת.
אבל בסוף, מתחת לכל הנושאים האלה, התחושה דומה: משהו תקוע.

אם אתם מוצאים את עצמכם חושבים שוב ושוב:

"למה הוא לא רואה אותי"?

"למה היא לא משתנה"?

"כמה עוד אפשר להסביר"?

יש סיכוי גדול שאתם לא בבעיה של תקשורת, אלא בחוויה עמוקה הרבה יותר של תסכול ותחושת חוסר אונים.

הרבה זוגות מרגישים שהם עושים הכול “נכון”:
מדברים, מנסים להבין, מוותרים, מתאמצים.
ובכל זאת – אותם ויכוחים חוזרים, אותה תחושת תקיעות, אותה עייפות רגשית שמחלחלת לאט-לאט. זה לא פיצוץ אחד גדול, אלא שחיקה יומיומית.
תחושה שמשהו נתקע באמצע.

ואז, בלי לשים לב, מתגנבת מחשבה שקטה:
"זה פשוט לא בידיים שלי."

זו מחשבה כואבת. כי היא לוקחת מאיתנו את תחושת ההשפעה.
וכשאנחנו מאבדים השפעה – אנחנו מתחילים לחכות.
לחכות שבן הזוג יבין, ישתנה, יתעורר.
אבל ההמתנה הזו, הופכת לאט-לאט למקור של תסכול, כעס והתרחקות.

נעים להכיר, אני נעמה רגב, יועצת זוגית ומשפחתית ומאמנת בכירה, עם מעל 20 שנות ניסיון בליווי זוגות ויחידים, בקליניקה בנס ציונה ובזום.
לאורך השנים פגשתי אינספור זוגות טובים, חכמים, אוהבים – שדווקא בזוגיות הרגישו כמו ילדים קטנים שמחכים שמישהו אחר יעשה את הצעד.
המאמר הזה נכתב כדי לשים זרקור בדיוק על המקום הזה.

למה לא מצליחים להתגבר – ולמה ניסיונות השינוי לא עובדים

רוב האנשים שמרגישים תקיעות בזוגיות לא יושבים בחיבוק ידיים.
הם מנסים...

מנסים לדבר אחרת.
מנסים להיות סבלניים.
מנסים לא לבקר.
מנסים "לעבוד על עצמם".

אבל עמוק בפנים, הרבה מהניסיונות האלה מגיעים ממקום אחד:
רצון לגרום לבן הזוג להשתנות.

וכאן מתחילה הבעיה.

כי ברגע שהשינוי שלי נועד לגרום לאחר לעשות משהו –
אני כבר לא באמת מוביל את עצמי.
אני שוב תלוי.

המאמץ הזה, גם כשהוא עטוף בכוונות טובות, מייצר תסכול.
וכשתסכול מצטבר – הוא הופך לכעס, לאכזבה, לשיפוט.

ואז קורה דבר פרדוקסלי:
ככל שאני דורשת יותר שינוי – בן הזוג מתגונן יותר.
ככל שאני מתאכזבת יותר – אני מרגישה פחות השפעה.
ככל שאני צודקת יותר – אני חכמה פחות.

מה באמת מונע שיפור בזוגיות וגורם לתקיעות בזוגיות:
תלות, ציפייה והתנגדות למציאות

תקיעות בזוגיות לא נובעת מהבעיה שעל השולחן,
אלא מהאופן שבו אנחנו מתייחסים אליה.

ברוב המקרים, אנחנו מתנגדים למציאות הקיימת.
לא כי אנחנו רעים, אלא כי כואב לנו.

אנחנו מתנגדים לכך שבן הזוג מתנהג כפי שהוא מתנהג,
מתנגדים לכך שהדברים לא קורים כמו שרצינו,
ומתנגדים לכך שאין לנו שליטה על הצד השני.

וההתנגדות הזו מייצרת כעס.

כעס, במובן העמוק שלו, הוא לא רגש רע –
הוא סימן.

סימן לכך שאני מצפה שמישהו או משהו יהיה אחר ממה שהוא עכשיו,
וסימן לכך שאני מנסה לקחת אחריות על משהו שלא באמת בידיים שלי.

כאן נכנסת הבחנה חשובה:
אנחנו לא יכולים לבחור את המציאות החיצונית,
אבל אנחנו יכולים לבחור איך להגיב אליה.

וכשאנחנו לא בוחרים – האוטומט בוחר בשבילנו.

הילד הקטן שבתוכנו מנהל את הזוגיות

לכל אחד מאיתנו יש בתוכו חלק הישרדותי, מגונן.
זה החלק שנוצר בילדות, כשהיינו באמת תלויים בהורים שלנו כדי להרגיש בטוחים ואהובים.

החלק הזה למד:
"אם הוא לא מתייחס אליי כמו שאני צריך – אני בסכנה".
"אם היא לא רואה אותי – משהו בי לא בסדר."

כמבוגרים, החלק הזה מתעורר מול בני הזוג שלנו.
ואז, גם אם אנחנו אנשים חזקים, מובילים, משפיעים בתחומים אחרים,
בזוגיות אנחנו חוזרים להיות ילדים.

ילדים שמחכים.
ילדים שנעלבים.
ילדים שמאשימים.
ילדים שמרגישים שאין להם כוח.

זו מערכת ההגנה בפעולה.

המבוגר שבנו שלוקח אחריות ומוביל

מול מערכת ההגנה קיימת מערכת אחרת –
מערכת האהבה והענייניות.

זו המערכת שמופעלת כשאנחנו מחוברים לערכים שלנו,
לביטחון הפנימי שלנו,
ליכולת שלנו לבחור תגובה ולא רק להגיב.

כשאנחנו פועלים ממערכת האהבה, אנחנו לא מוותרים על עצמנו,
אבל גם לא תלויים בבן הזוג כדי להרגיש טוב.

אנחנו מפסיקים להיות קורבן של ההתנהגות שלו,
ומתחילים להיות מנהיגים של עצמנו.

וזו נקודת המפנה.

הבעיה האמיתית: תלות בבן הזוג במקום ביטחון עצמי והובלה שקטה

בבסיס התקיעות הזוגית יושבת אמונה לא מודעת:
“הרווחה שלי תלויה בך.”

כשהוא נחמד – טוב לי.
כשהיא מרוחקת – אני מתרסק.
כשהוא משתף פעולה – יש תקווה.
כשהיא לא – הכול אבוד.

זו תלות.

והתלות הזו שוחקת,
כי היא מעבירה את הכוח החוצה.

במקום לשאול:
"מה אני יכול לעשות בסיטואציה הזו?"
אנחנו שואלים:
“למה הוא לא משתנה?”

ברגע הזה הרבה זוגות מבינים משהו משמעותי:
הבעיה בזוגיות לא נובעת מכך שבן הזוג "לא משתנה", אלא מהעובדה שאנחנו מרגישים תלויים בהתנהגות שלו – ולכן חסרי השפעה.

בדיוק מתוך המקום הזה יצרתי את הקורס הדיגיטלי
"זוגיות שאוהבים"
קורס שמלמד לזהות מתי מערכת ההגנה מנהלת אותנו בזוגיות, ואיך מחזירים לעצמנו יציבות, בהירות והשפעה – גם בלי לדרוש, להילחם או לחכות שהצד השני יעשה שינוי.

ומשם אפשר להתחיל לתרגל בפועל איך זה נראה ביומיום.

המדריך המעשי: 7 צעדים לשיפור הזוגיות ויציאה מתקיעות דרך הובלה פנימית

 שלב ראשון: לעצור ולזהות תלות
בפעם הבאה שאתם מרגישים תסכול, שאלו את עצמכם:
"איפה אני מחכה שמישהו אחר יעשה משהו כדי שאני ארגיש טוב?"

שלב שני: להחזיר אחריות לעצמי
לא על בן הזוג – עליי.
מה כן בידיים שלי עכשיו? טון? תגובה? גבול? בחירה?

שלב שלישי: להחליף דרישה בהתבוננות
במקום "הוא חייב…", לשאול "מה קורה לי עכשיו?"

שלב רביעי: לבחור תגובה ממקום בוגר
לא מהילד שנעלב, אלא מהמבוגר שמוביל.

שלב חמישי: לפעול מתוך ערכים ולא מתוך כאב
איך הייתי רוצה להתנהג אם הייתי מחוברת לעצמי?

שלב שישי: להסכים לאי-ודאות
שינוי אמיתי לא תמיד נראה מיד. 

שלב שביעי: להתמיד גם כשקשה
כי השינוי הוא קודם כול בתוכי.

נקודת הבחירה: להישאר קורבן או לבחור הובלה

כאן מגיע הרגע הקריטי.

בכל רגע של תקיעות יש שתי אפשרויות:
להרגיש מובל – או להוביל.

להרגיש בובה על חוטים של ההתנהגות של בן הזוג,
או להסכים להתעורר ולבחור תגובה מודעת.

זו לא בחירה קלה.
כי הובלה דורשת ויתור על הציפייה,
והסכמה להפסיק לחכות.

אבל זו הבחירה היחידה שמחזירה כוח.

אני מאמינה שזוגיות טובה לא נבנית מכך ששני בני הזוג מושלמים, אלא מכך שלפחות אחד מהם מוכן לעצור, להתבונן, ולהחזיר לעצמו את ההובלה.

לא מתוך שליטה.
לא מתוך ויתור.
אלא מתוך חוזקה שקטה.

כשאדם אחד מפסיק לפעול ממערכת ההגנה ומתחיל לפעול ממערכת האהבה – כל המערכת הזוגית משתנה. לפעמים לאט, לפעמים במפתיע מהר. אבל תמיד מבפנים החוצה.

שאלות ותשובות מהקליניקה

שאלה:  אם אני אפסיק לצפות ממנו – זה לא אומר שאני מוותרת?
תשובה:  לא. זה אומר שאת מפסיקה להיות תלויה ומתחילה להוביל.

שאלה:  אבל אם רק אני משתנה – זה הוגן?
תשובה : אולי לא הוגן, אבל משחרר. והוגנות לא מייצרת זוגיות טובה – הובלה כן.

שאלה:  ומה אם הוא לא משתנה בכלל?
תשובה : את תשתני. החיים שלך ישתנו. לפעמים גם הזוגיות.

זוגות רבים שליוויתי לאורך השנים הגיעו בדיוק מהמקום הזה של עייפות ותלות – וגילו שכשהם מפסיקים להילחם ומתחילים להוביל מבפנים, נפתחות אפשרויות חדשות: תקשורת רגועה יותר, קרבה מחודשת, ובחלק גדול מהמקרים גם שינוי מפתיע בצד השני.

סיכום: חוסר שיפור בזוגיות - הזמנה לבדק בית

תקיעות בזוגיות ניתנת לשינוי.
תקיעות באה להעיר.

להעיר אותנו מהמקום שבו חיכינו,
דרשנו,
והעברנו אחריות.

הדרך החוצה מתחילה בהחלטה אחת:
להפסיק להיות צודקים – ולהתחיל להיות ביחסים טובים.

 
כשאנחנו מפסיקים לחכות שבן הזוג ישתנה – הזוגיות מתחילה להשתנות.

אם המאמר הזה מדבר אליכם,
אפשר להעמיק את הדרך הזו בעזרת הקורס הדיגיטלי זוגיות שאוהבים או בליווי אישי/זוגי בקליניקה בנס ציונה או בזום וללמוד איך להחזיר לעצמכם את ההשפעה, השקט והחיבור  –מבפנים החוצה.