במציאות יש פער בין החלומות לבין מה שקורה ביום יום
פער שנוצר ממציאות אובייקטיבית ומאמונה שאני צריכה להיות אימא משולמת. ראשית הפער הזה נוצר, כיוון שבמציאות האובייקטיבית של היום, נדרש ממך האימא להיות אקרובטית על מנת למלא את כל מטלות החיים. לעבוד במשרה מלאה, וגם אם את לא עובדת בחוץ, גידול הילדים בפני עצמו הוא משרה מלאה. להיות אחראית על כל מטלות הבית, חוגים קניות בישולים כביסות...ומי מעריך את זה?
דבר נוסף שיוצר את הפער הוא, שבראש שלך יש תמונה איך זה צריך להיראות, וכאשר את לא מצליחה להיות הדמות המושלמת שחייה חיים מושלמים כמו התמונה שיש לך בראש, את מתחילה לכעוס על כל העולם כולל על עצמך, והמחשבות שמשתוללת בראש: "הוא כזה נודניק, זה לא פייר, אין לי כוח, אני מתמוטטת, איך אני לא מצליחה, אני חייבת להיות בסדר. בקיצור איך אני לא מושלמת ואיך העולם לא מושלם.
האם שמת לב איך את קמה בבוקר?
בדרך כלל אנחנו קמים בבוקר ובראש שלנו סלט של מחשבות. איך אספיק להגיע בזמן, מה אני צריכה להביא היום לגן של הילד, מה צריך לקנות, מה הבוס אמר לי בעבודה אתמול, אין לי כוח עכשיו לנדנוד של הילד....
את אומרת לעצמך אני צריכה להיות רגועה, הרי נשבעתי לעצמי שאני אשתנה, אבל בראש ממשיכות המחשבות, איך אני עושה הכול בצורה מושלמת, מנקה את הבית, אנרגטית בעבודה, מחייכת לבעלי וכל מה שאת באמת רוצה זה להיכנס חזרה למיטה לשבוע לישון.
אנרגיה שמבוזבזת על מחשבות טורדניות
לאן הולכת כל האנרגיה? לתלונות על כל העולם ואשתו ובעיקר על עצמך. דרושה הרבה אנרגיה על מנת לשפוט ולבקר ולא להיות מרוצה. אנרגיה שלילית שמורידה מוטיבציה ברמות.
אנרגיה שיכולה להיות מתועלת למקום של חיים כמו שרצית ודמיינת. המחשבות שלך יוצרות את הרגשות שלך, הרגשות הן הדלק לפעולה והפעולה יוצרת את המציאות שלך. ככל שאת יותר ממוקדת במה לא עובד בחייך, במה מלחיץ אותך וממוקדת בביקורת ושיפוטיות, כך את מרגישה לא טוב עם עצמך וכל אחד שלא מרגיש טוב עם עצמו פועל מתוך לחץ, אי נינוחות ומקרין חוסר אנרגיה. הסביבה רואה ומגיבה בהתאם, מה שיוצר כדור שלג. צריך אדם אחד שיצא מהסחרור האין סופי ויביא אנרגיה חדשה, אנרגיה טובה, אנרגיה של אהבה והאדם הזה יכול להיות את.
אם זה כל כך פשוט למה אני לא מצליחה לעשות את זה?
כי יש מלכוד בסיפור הזה. יש שלב שאם מדלגים עליו, לא מצליחים לתעל את האנרגיות ואז כל האנרגיה ממשיכה להתבזבז על המאמץ להצליח להיות מושלם. ויותר מכך, ברגע שיש לך את התשובה ואת לא מצליחה לעשות מה שכולם אומרים שכל כך פשוט, אומרים לנו תחשבי מחשבות חיוביות והכול יסתדר, את עוד יותר מתוסכלת ותסכול = אנרגיה שלילית.
שלב הקבלה
ברגע שתקבלי את עצמך, תביאי חמלה למה שאת מרגישה ותאהבי את עצמך, הדבר יאפשר לך להתחבר לאנרגיות החיוביות הקימות בך. את צודקת שאת מרגישה כמו שאת מרגישה לפעמים, עייפה ומתוסכלת, תרשי לעצמך להרגיש כך בלי לפרש את זה, בלי לנסות להצדיק או לבקר את מה שאת מרגישה.
בשלב הבא תוכלי להתבונן על היש, לראות את כל הטוב שקיים בעולמך, היכולות המדהימות הקיימות בך, חיוך של ילדך, בן הזוג האוהב שלך, להעיז לא להיות מושלמת. אם "נפלת" וצעקת, לא לבקר את עצמך ולומר עוד פעם לא הצלחתי לקיים את מה שהחלטתי, אלא לומר אוקי, צעקתי, אני לא מושלמת, עכשיו אני הולכת לשיר בראש את השיר הכי שמח שאני מכירה ואם אפשר בקול רם, עוד יותר טוב, להסתכל על החיים כמו משחק שאני הולכת ליהנות ממנו בכל רגע ורגע.
להזכיר לעצמך בכל שנייה בחייך, שאת הולכת לחיות את החיים מתוך התחברות לאהבה המדהימה שקיימת בתוכך, לתחושה הנהדרת שאת חשה כשאת מסתכלת על הפלא – הילד הזה שאת יצרת, על האושר שאת חשה כשאת רואה אותו. לשים את כל הפוקוס על האהבה.
כולנו מכירים את זה, שכאשר אנחנו מחייכים אל העולם, העולם מחייך אלינו, התחילי בזה שתחייכי לעצמך ומשם הכול ישתנה.
לסיכום:
תהיי נוכחת לרגשות השליליים שלך, התיידדי וקבלי אותם בלי לפרש, לשפוט ולבקר.
שלב שני שימי פוקוס על האוצר הגלום בתוכך, הביאי אהבה אין סופית לעצמך ולכל הקיים בעולמך.
מכאן תוכלי לראות עניינית מה הם הדברים שאת יכולה לשנות, קומי ושני.
ומהם הדברים שאת לא יכולה לשנות , תקבלי ותאהבי אותם.
וכמו שאומרים –שתהיה לך היכולת להפריד בין השניים.
אלוהים לא יכול להיות בכל מקום,
לכן ברא את האם.
אלמוני
