טיפול זוגי במעמד צד אחד:
האם אפשר להציל את הזוגיות לבד?
נעים להכיר, שמי נעמה רגב. כיועצת זוגית ומאמנת בכירה עם ניסיון של מעל 20 שנה, אני פוגשת בקליניקה שלי בנס ציונה לא מעט אנשים שמגיעים עם מבט מיואש בעיניים ושאלה אחת גדולה בלב: "האם יש טעם שאגיע לבד? בן/בת הזוג שלי מסרבים בתוקף לבוא לטיפול". התשובה שלי, שמבוססת על מאות תהליכים שליוויתי, היא חד משמעית.
רגע לפני שנצלול לעומק המאמר, הנה התשובה הקצרה והתמציתית עבורכם, כדי שתוכלו להבין את העקרונות הבסיסיים כבר עכשיו:
האם טיפול זוגי במעמד צד אחד עובד?
כן, בהחלט. זוגיות היא מערכת, וכמו כל מערכת, כשחלק אחד בה משתנה – כל המערכת חייבת להגיב ולהשתנות בהתאם.
טיפול זוגי בנוכחות צד אחד מאפשר לכם:
לשבור דפוסים תקועים: כשאתם מפסיקים לשחק את ה"תפקיד" הקבוע שלכם במריבה, הצד השני לא יכול להמשיך להגיב באותה צורה.
לקבל בהירות: להבין מה באמת קורה בקשר, בלי "רעשי רקע" ובלי ויכוחים בזמן אמת.
להחזיר את השליטה: במקום לחכות שבן הזוג ישתנה, אתם לוקחים אחריות על האושר שלכם ועל הדינמיקה בבית.
ליצור הזמנה שקטה: פעמים רבות, כשבן הזוג הסרבן רואה שהשינוי הוא חיובי ולא מאיים, הוא מצטרף לתהליך בשלב מאוחר יותר.
כעת, כשהבנו שזה אפשרי, בואו נבין לעומק איך זה עובד, למה זה קורה, ואיך הופכים את ה"לבד" הזה לכוח שמניע את ה"ביחד".
הדילמה: "למה הוא לא רוצה לבוא?" (או היא)
אחד המשפטים הנפוצים שאני שומעת הוא: "הוא אומר שאין לנו שום בעיה, שהבעיה היא רק אצלי", או "היא טוענת שטיפול זה לזוגות לפני גירושים ואנחנו לא שם". הסירוב להגיע לטיפול זוגי יושב בדרך כלל על כמה פחדים עמוקים.
חשוב להבין את הסיבות הללו, לא כדי להצדיק אותן, אלא כדי להפסיק לקחת אותן באופן אישי כדחייה שלכם:
- פחד משיפוטיות: החשש שהמטפל "יתפוס צד" ויאשים אותם בכל הצרות של הבית.
- בושה וחשיפה: לאנשים רבים קשה מאוד לפתוח את הקרביים של חייהם האישיים בפני אדם זר.
- הכחשה כמנגנון הגנה: להודות שצריך טיפול זה להודות שמשהו "מקולקל". רבים מעדיפים לעצום עיניים ולקוות שזה יעבור.
- סקפטיות: חוסר אמונה ששיחות יכולות לשנות מציאות של שנים.
כשאני עובדת איתכם, גם אם אתם מגיעים לבד, אנחנו לומדים קודם כל לנטרל את השיפוטיות כלפי הסרבנות הזו. ההבנה שזה נובע מפחד ולא מחוסר אהבה, היא הצעד הראשון לריפוי.
המודל המערכתי: למה שינוי של אחד משנה את השניים?
כדי להבין לעומק מדוע ייעוץ זוגי במעמד צד אחד הוא כלי כל כך עוצמתי, אני משתמשת בגישה המערכתית. דמיינו "מובייל" שתלוי מעל מיטת תינוק. המובייל מורכב מכמה חלקים המחוברים בחוטים עדינים ומאוזנים זה מול זה.
מה קורה אם אנחנו מזיזים רק חלק אחד במובייל? נכון, כל המובייל זז.
שאר החלקים מוכרחים למצוא איזון חדש ביחס לשינוי שנוצר.
אותו הדבר קורה בזוגיות.
זוגיות היא ריקוד. אם אתם רגילים לצעוד קדימה ובן הזוג רגיל לצעוד אחורה (דפוס של רודף-מרחיק, למשל), הריקוד הזה ממשיך בלופ אינסופי. אבל אם אתם פתאום משנים את הצעד – עוצרים, או זזים הצידה – בן הזוג לא יכול להמשיך לצעוד אחורה באותו אופן. הוא ייתקל בקיר, או בריק, ויצטרך לשנות את הצעד שלו.
בייעוץ זוגי אצלי בקליניקה, אנחנו מתכננים את "שינוי הצעד" הזה. אנחנו לא מנסים לשנות את מי שלא נמצא בחדר (כי זה בלתי אפשרי), אלא משנים את האינטראקציה שלכם איתו, מה שמחייב אותו להגיב אחרת.
מה באמת קורה בחדר הטיפולים כשאתם לבד?
רבים חושבים שטיפול זוגי לבד הוא פשוט "מקום לפרוק עול" ולקטר על בן הזוג. למרות שפריקה היא חלק חשוב, היא רק ההתחלה. הגישה שלי, שפותחה יחד עם בן זוגי יובל, היא גישה מוכוונת עתיד ותוצאות. אנחנו לא נשארים בתלונות, אלא עובדים עבודה עמוקה.
הנה התהליך שאנחנו עוברים יחד:
- מיפוי "הריקוד הזוגי"
אנחנו מנתחים סיטואציות מהבית כמו במעבדה. במקום לומר "הוא צעק עלי", אנחנו בודקים: מה קרה רגע לפני? מה אמרת? איך הוא הגיב? מה הפרשנות שנתת לזה? אנחנו מזהים את הטריגרים הקבועים שמפעילים את שניכם.
- זיהוי הרווחים והמחירים
לכל התנהגות שלנו, גם אם היא נראית שלילית, יש "רווח משני". אולי כשאני צועקת אני מרגישה חזקה? אולי כשאני שותק אני נמנע מעימות? אנחנו מבינים מה מניע אתכם להישאר בדפוסים הישנים, ואיזה מחיר כבד אתם משלמים עליהם.
- עבודה על חסמים ואמונות מגבילות
כפי שציינתי בפרטי הרקע שלי, אני מאמינה גדולה שהתפתחות אישית היא בסיס לזוגיות טובה. אם את מאמינה ש"גברים הם אגואיסטים" או אתה מאמין ש"אי אפשר לרצות נשים", האמונה הזו תנהל אתכם. בטיפול אנחנו מפרקים את האמונות האלו מהשורש.
- רכישת ארגז כלים לתקשורת
אתם לומדים איך לדבר כך שיקשיבו לכם. איך לבקש בלי לדרוש, איך להציב גבול בלי לאיים, ואיך לייצר אינטימיות גם כשהמצב מתוח. כשאתם מגיעים הביתה ומיישמים את הכלים האלו, האווירה משתנה מיד.
ההבדל בין טיפול פסיכולוגי אישי לטיפול זוגי "לבד"
זו נקודה קריטית להבנה. אתם עשויים לשאול: "אז למה לא ללכת פשוט לפסיכולוג?".
בטיפול פסיכולוגי אישי (פרטני), המוקד הוא אתם – הנפש שלכם, העבר שלכם, הצרכים שלכם. המטפל נמצא שם עבורכם באופן בלעדי.
בטיפול זוגי במעמד צד אחד, המטופל הוא הזוגיות, גם אם רק אחד מכם נוכח פיזית. אני, כיועצת זוגית, מחזיקה בראש כל הזמן את "הצלע השלישית" – מערכת היחסים.
אני לא אהיה שם רק כדי להצדיק אתכם או לנחם אתכם. אני אהיה שם כדי לשקף לכם איפה אתם תורמים לבעיה, ואיפה האחריות שלכם בתוך הדינמיקה הזוגית. המטרה היא לא שתרגישו צודקים, אלא שהזוגיות תבריא.
למי הגישה הזו מתאימה במיוחד?
מתוך הניסיון המקצועי שלי, וגם מתוך המסע האישי שלי (גידול שלושה ילדים, כולל ילד עם צרכים מיוחדים, והתמודדות עם משברים מורכבים), אני יודעת שיש מצבים שבהם הגישה הזו היא לא רק "ברירת מחדל", אלא הצלה של ממש.
- משברים סביב הורות וצרכים מיוחדים
כשיש ילד עם צרכים מיוחדים, רמות הלחץ בבית אדירות. לעיתים אחד ההורים קורס או נמנע, והשני מוצא את עצמו בודד במערכה. ייעוץ במעמד צד אחד מאפשר להורה שמגיע לקבל כוחות, ללמוד לנהל את המשאבים המשפחתיים ולרתום את בן הזוג מחדש למשימה המשותפת, בלי להפעיל עליו לחץ שרק ירחיק אותו.
- משבר אמון ובגידה
כשיש גילוי של בגידה, לעיתים הצד הנבגד לא מסוגל לשבת בחדר אחד עם הצד הפוגע, או שהצד הפוגע מסרב להגיע לטיפול. עבודה פרטנית מאפשרת עיבוד של הטראומה, קבלת החלטות מושכלת לגבי העתיד ובניית הביטחון העצמי מחדש – ללא תלות בצד השני.
- שחיקה וריחוק ("שותפים לדירה")
זוגות רבים מגיעים למצב שהם מתנהלים כמו עסק מצליח אבל מרגישים בודדים. בן זוג אחד מרגיש את החוסר, והשני "זורם". מי שמרגיש את החוסר הוא זה שיכול להוביל את השינוי ולהכניס חיות ותשוקה מחדש לקשר, גם ביוזמה חד-צדדית בהתחלה.
נקודות למחשבה: למה זה דורש אומץ?
להגיע לטיפול לבד דורש סוג מיוחד של אומץ ובגרות, ואני רוצה להעריך אתכם על כך.
זה דורש להסכים לוותר על העמדה של "הקורבן" ("הוא לא בסדר, אז שהו ילך לטפל בעצמו") ולעבור לעמדה של מנהיגות.
אני קוראת לזה "לקחת את ההגה לידיים". בזוגיות, כמו בצוות מנצח, לא תמיד כולם בשיא הכושר באותו זמן. לפעמים אחד סוחב את האלונקה קצת יותר, מתוך ידיעה שהמאמץ הזה משתלם לכולם בטווח הארוך. כשאתם עושים את הצעד הזה, אתם המנהיגים של המשפחה שלכם באותו רגע.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא
שאלה: האם בן הזוג שלי יצטרף בסוף?
תשובה: ברוב המקרים – כן. כשהצד השני רואה שאתם חוזרים מהמפגשים רגועים יותר, חכמים יותר ונעימים יותר, הסקרנות מתחילה לעבוד. החשש ש"מלכלכים עליו" מתחלף בהבנה שקורה שם משהו חיובי. פעמים רבות אני מזמינה את בן הזוג למפגש אחד, "רק כדי להשמיע את קולו", וזה פותח את הדלת להמשך.
שאלה: האם זה הוגן שאני עושה את כל העבודה?
תשובה: בטווח הקצר זה אולי מרגיש לא הוגן, אבל השאלה היא מה המטרה? אם המטרה היא "צדק", אז אולי לא. אבל אם המטרה היא "אושר" ו"זוגיות טובה", אז זה הצעד הכי חכם שאפשר לעשות. הרווח שתקבלו – שלוות נפש, שליטה בחיים ושיפור האווירה בבית – שווה את המאמץ. מעבר לכך, הכלים שתקבלו יישארו איתכם לכל החיים, בכל אינטראקציה.
שאלה: מה קורה אם אגלה בטיפול שאני רוצה להיפרד?
תשובה: זה חשש טבעי. הטיפול הוא מרחב בטוח לבירור האמת הפנימית שלכם. לעיתים, העבודה האישית מביאה למסקנה שהפערים גדולים מדי. גם במקרה כזה, עדיף לעשות זאת מתוך בהירות, חוזק והבנה מעמיקה, ולא מתוך כעס ואימפולסיביות. גם פרידה היא תהליך שצריך לנהל נכון, במיוחד כשיש ילדים.
מיתוסים נפוצים על ייעוץ זוגי לבד
כדי שלא יהיו ספקות, בואו ננפץ כמה מיתוסים שמונעים מאנשים להגיע:
מיתוס: "זה יעלה לי כפול כסף כי בסוף נצטרך גם זוגי".
אמת: להיפך. כשצד אחד מגיע מוכן ומודע יותר, התהליך הזוגי (אם יקרה) יהיה קצר ויעיל יותר. אתם חוסכים זמן של ויכוחים בקליניקה.
מיתוס: "המטפלת תהיה בצד שלי ותגיד לי שאני צודקת".
אמת: כאמור, אני בצד של הזוגיות. אני אתמוך בך ואבין אותך, אבל גם אאתגר אותך לראות איפה את יכולה לפעול אחרת. זו לא שיחה עם חברה טובה, זו עבודה מקצועית.
מיתוס: "אם אני משתנה והוא לא – הפער בינינו רק יגדל".
אמת: כשאת משתנה לטובה (נעשית רגועה יותר, שמחה יותר, מתקשרת טוב יותר), זה כמעט תמיד מושך את הצד השני כלפי מעלה. הפער גדל רק כשהשינוי נעשה מתוך התנשאות.
איך הגישה שלי עוזרת לכם בתהליך כזה?
הגישה שלי ושל יובל, בן זוגי, מבוססת על האמונה שזוגיות היא מסע של ביחד ולחוד. אנחנו לא חייבים להיות סימטריים כל הזמן. הניסיון שלי, שכולל התמודדות עם קריסה כלכלית וגידול ילד עם פיגור קשה, לימד אותי שאין מקום לפנקסנות ("אני עשיתי יותר ממך"). יש מקום רק לשאלה: "מה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות היום למען הבית שלי?".
כשאני מלווה אתכם, אני מביאה איתי ארגז כלים רחב:
ראייה הוליסטית: שילוב של ייעוץ זוגי, הדרכת הורים ואימון אישי. הכל קשור להכל.
פרקטיקה: אנחנו לא רק מדברים על רגשות, אלא בונים תוכנית פעולה מעשית לבית.
התאמה אישית: לכל אחד ואחת הקצב והסגנון שלו.
צעדים ראשונים שתוכלו לעשות כבר היום
אם החלטתם לקחת אחריות על הזוגיות שלכם, הנה כמה דברים שתוכלו לנסות בבית, עוד לפני המפגש הראשון:
הפסיקו את הלחץ: הפסיקו לנסות לשכנע את בן הזוג לבוא לטיפול. הלחץ רק מייצר אנטי. אמרו לו: "אני הולכת להתייעץ כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי ועם הקשר שלנו".
שנו תגובה אחת קבועה: קחו סיטואציה שחוזרת על עצמה (למשל, ויכוח בערב על הכלים) והגיבו בצורה שונה לחלוטין מהרגיל (למשל, חיבוק, שתיקה חיוך, או יציאה להליכה). שימו לב מה קורה.
התמקדו בטוב: נסו במשך שבוע להגיד לבן הזוג מילה טובה אחת ביום, בלי "אבל" ובלי ציניות. ראו איך זה משפיע על האווירה.
סיכום: הכוח נמצא בידיים שלכם
לחכות שבן הזוג יסכים לבוא לטיפול יכול לקחת שנים, ושנים יקרות של אושר עלולות להתבזבז בציפייה ובכעס.
ההחלטה להגיע לייעוץ זוגי במעמד צד אחד היא החלטה של עוצמה. היא אומרת: "החיים שלי והמשפחה שלי חשובים לי מכדי שאשאיר אותם ליד המקרה".
אני ראיתי מאות זוגות שניצלו ופרחו מחדש, רק בזכות זה שאחד מהם העז להיות החלוץ, לקום ולעשות מעשה. השינוי בבית מתחיל בשינוי הפנימי שלכם.
מוכנים להפסיק לחכות ולהתחיל ליצור את השינוי?
אני מזמינה אתכם להגיע אלי לקליניקה בנס ציונה, או למפגש בזום מכל מקום, ולקבל את הכלים המדויקים למצב שלכם. יחד, נהפוך את התסכול לתקווה ואת המשבר להזדמנות לצמיחה – גם אם כרגע אתם היחידים שמוכנים לצעוד בדרך הזו.
לפרטים על הייעוץ הזוגי לחצו כאן 👉
שלכם,
נעמה רגב
יועצת זוגית ומשפחתית, יועצת הורים ומאמנת.


