יש ביננו אהבה
אז למה זה כל כך קשה?
אותם דפוסים, אותם מריבות ואותה תחושה של תקיעות
כשיש אהבה – אבל משהו בכל זאת לא עובד
רוב הזוגות שאני פוגשת לא מגיעים כי אין אהבה.
להפך. יש ביניהם חיבור, אכפתיות ורצון אמיתי שיהיה טוב.
הם רוצים יחסים של קרבה, שיתוף פעולה ותחושת “ביחד”.
הם רוצים להרגיש צוות.
אבל בפועל –
אותן מריבות חוזרות,
אותו מתח שנבנה סביב עניינים יומיומיים,
ואותה תחושה מתסכלת שיותר מדי רגעים קטנים הופכים למאבק.
זוג שהגיע לטיפול זוגי כבר תקופה.
הם מבינים מה כל אחד מהם צריך,
יודעים להסביר מאיפה הכאב מגיע,
ויוצאים מהפגישה עם תחושה שיש ביניהם הסכמה ורצון להתקדם.
אבל בבית –
אותה סיטואציה חוזרת.
היא מבקשת עזרה,
הוא שומע ביקורת.
הוא מתכווץ,
והיא מרגישה שוב לבד.
תוך דקות זה מדרדר לוויכוח.
לא על הכלים בכיור,
אלא על תחושה עמוקה יותר –
מי רואה את מי,
ומי מרגיש לבד.
ואז עולה השאלה שמבלבלת כל כך הרבה זוגות:
אם אנחנו רוצים אותו דבר,
אם אנחנו כבר מנסים,
ואפילו פונים לעזרה –
למה שום דבר לא באמת משתנה?
זו תחושת תקיעות גדולה ומאוד מתסכלת.
פער כואב בין הרצון לקשר טוב,
לבין ההתנהלות בפועל שיוצרת ריחוק.
למה ניסיונות לשנות ולהתקרב לא מחזיקים לאורך זמן
כשמשהו לא עובד בזוגיות, רובנו עושים את אותו הדבר:
אנחנו מנסים לתקן.
אנחנו מתמקדים בשאלות כמו:
מה לומר,
איך לדבר,
מה כל אחד צריך לעשות אחרת,
מי צריך ליזום יותר,
מי אחראי יותר,
מי צודק,
ומי מחליט.
כלומר, אנחנו מתעסקים הרבה מאוד בהתנהגות החיצונית.
אבל כל עוד אנחנו פועלים ממקום שמנסה להגן על עצמו, להצדיק את עצמנו או להוכיח משהו –
גם אם אנחנו מדברים על חיבור ושיתוף פעולה,
בפועל אנחנו יוצרים מרחק.
- אפשר ללמוד תקשורת מקרבת.
- אפשר להסכים “לא להרים קול”.
- ואפשר להבטיח לעצמנו שבפעם הבאה נגיב אחרת.
ולפעמים זה אפילו מחזיק… לזמן קצר.
אבל כשאנחנו לא מודעים לכוונה שמפעילה אותנו ברגע האמת,
האוטומט נכנס לפעולה ומנהל את השיחה במקומנו.
וברגע שהאוטומט פועל,
כל מה שידענו, הבטחנו ולמדנו –
מתפוגג.
כי התנהגות באמת משתנה
רק כשהמקום שממנו אנחנו פועלים משתנה.
בלי זה,
אנחנו שוב חוזרים לאותו דפוס,
לאותה מריבה,
ולאותה תחושת תקיעות –
גם אם יש אהבה וגם אם יש רצון אמיתי להתקרב.
מה באמת מפעיל אותנו בתוך הקשר הזוגי
ברוב הזמן אנחנו חושבים שאנחנו מגיבים למה שבן הזוג אמר או עשה.
אבל בפועל, אנחנו מגיבים לפי הכוונה שלנו:
- כוונה מרחיקה כדי לא להיפגע:
זו הכוונה שמופעלת כשמשהו בנו מרגיש מאוים.
כשאנחנו פוחדים להיפגע, להיעלב, להרגיש לא חשובים או לא מוערכים.
בכוונה הזו אנחנו מנסים לשמור על עצמנו,
אבל בלי לשים לב – הדרך שבה אנחנו מגינים יוצרת ריחוק.
אנחנו מתגוננים, מצדיקים את עצמנו,
רוצים להיות צודקים,
או מנסים לגרום לבן הזוג להבין שהוא טועה.
גם אם הכאב אמיתי והצורך מובן –
התגובה שלנו משדרת מאבק,
והצד השני מיד נכנס גם הוא למצב הגנה.
כך נוצר מעגל שבו כל אחד מנסה לא להיפגע,
ובסוף נפגעים יותר.
- כוונה מקרבת כדי ליצור קשר ושתוף פעולה:
זו הכוונה שמופעלת כשאנחנו מרגישים מספיק בטוחים מבפנים.
כשאנחנו לא עסוקים בלהגן על עצמנו,
אלא מחוברים למה שחשוב לנו באמת בקשר.
בכוונה הזו אנחנו רוצים להבין,
להתקרב,
ולמצוא דרך שטובה לשני הצדדים.
אנחנו פחות עסוקים במי צודק ומי אשם,
ויותר בשאלה איך אפשר להיות ביחד גם כשיש קושי.
התגובה שלנו נעימה יותר, פתוחה יותר,
ומאפשרת לבן הזוג להרגיש בטוח ולא מותקף.
דווקא מהמקום הזה אפשר לדבר על מה שחשוב לכל אחד, מבלי להיכנס למאבק.
כשאנחנו פועלים מכוונה מקרבת,
גם אם יש אי-הסכמה,
הקשר נשמר.
וזה ההבדל המשמעותי:
לא מה נאמר,
אלא מאיזה מקום פנימי זה נאמר.
המעבר בין שני המקומות האלה קורה לפעמים בשבריר שנייה.
ברגע אחד אנחנו מחוברים,
וברגע הבא מופעל המקום שמנסה להגן על עצמו.
וכאן נכנסת המודעות:
ברגע שאנחנו שמים לב מאיזה מקום אנחנו פועלים –
נפתחת האפשרות לבחור אחרת.
כוח הכוונה שמוביל את הקשר
הפתרון לא מתחיל בעוד החלטה “להתנהג אחרת”,
וגם לא בעוד שיחה על מי צריך לעשות מה.
הפתרון מתחיל בכוח הרבה יותר בסיסי:
הכוונה שממנה אנחנו פוגשים את בן הזוג.
הכוונה היא האנרגיה שמגיעה לפני הפעולות שלנו.
עוד לפני הטון,
עוד לפני המשפט,
עוד לפני התגובה.
כשאנחנו מחוברים לכוונה של חיבור,
האנרגיה שלנו משתנה.
יש פחות דריכות,
יותר רכות,
יותר נוכחות.
זו אנרגיה שלא באה להוכיח או לנצח,
אלא להישאר בקשר.
במקום לפעול מתוך פחד להיפגע,
אנחנו מתחברים לחכמה פנימית עמוקה יותר –
החלק בנו שיודע
שאנחנו לא צריכים להילחם כדי להיות בטוחים.
החכמה הזו רוצה חיבור.
רוצה שיתוף פעולה.
רוצה ליצור מציאות שבה שני הצדדים מרגישים שייכים.
וכשהכוונה הזו מובילה,
גם הקשר נראה אחרת.
לא כי אין קושי,
אלא כי האנרגיה שמגיעה איתנו לקשר
מאפשרת לדברים להיפתח,
להירגע,
ולהיפגש באמת.
כוח הכוונה הוא מה שמחזיק שינוי לאורך זמן.
כי הוא לא תלוי במאמץ רגעי,
אלא במצב פנימי שאנחנו יכולים לחזור אליו שוב ושוב.
וככל שאנחנו מתרגלים להתחבר לכוונה הזו,
הקשר לומד להירגע,
והמרחב בינינו הופך בטוח יותר.
לא דרך כוח,
אלא דרך נוכחות.
מה אני פוגשת שוב ושוב
ברוב הזוגות אין “צד בעייתי”.
יש שני אנשים טובים,
שברגעים מסוימים פועלים מתוך חשש להיפגע.
כשכואב לנו,
כשאנחנו מרגישים לא מובנים או לא מוערכים,
קל מאוד לראות את בן הזוג כאיום –
אבל בני הזוג הוא לא האויב שלנו.
הוא האדם שנמצא איתנו באותו קשר,
ורוצה בדיוק כמונו להרגיש אהוב, בטוח ושייך.
ברגע שאנחנו לומדים לשים לב מאיפה אנחנו פועלים –
מהחשש או מהלב –
האשמה והביקורת מתחילים להתפוגג.
במקום להילחם אחד בשני,
אנחנו חוזרים לקחת אחריות על הבחירה שלנו:
איך לפגוש את בן הזוג,
ואיך לשמור על הקשר גם כשלא פשוט.
זוגיות טובה לא נבנית ממאבקי כוח,
ולא ממי צודק יותר,
אלא מבחירה יומיומית לפעול ממקום שמבקש חיבור,
ולא הגנה.
תרגול קטן עם השפעה גדולה
בכל פעם שעולה רגש לא נעים –
עצרו רגע ושאלו את עצמכם:
מה המטרה שלי עכשיו?
– להוכיח?
– להתגונן?
– לשלוט?
או
– לקרב?
– להבין?
– לשתף פעולה?
אל תנסו לשנות מיד.
רק לזהות.
המודעות לבדה כבר מתחילה להזיז דברים.
מה קורה כשמתרגלים את זה לאורך זמן
זוגות שמתרגלים לשים לב
מאיזה מקום הם פועלים בתוך הקשר
מדווחים ש...
המריבות מתקצרות,
השיח נרגע,
והתחושה של “אנחנו באותו צד” חוזרת.
לא כי נעלמים חילוקי הדעות,
ולא כי הכול פתאום קל,
אלא כי במקום לפעול מתוך הגנה וחשש להיפגע,
יש יותר רגעים של חיבור, הקשבה ורצון לשתף פעולה.
כששני בני הזוג זוכרים שהם לא אויבים אלא שותפים,
הקשר מפסיק להיות שדה קרב
והופך למקום שאפשר לדבר בו גם על דברים קשים –
בלי להתרחק אחד מהשני.
כשהלב רוצה זוגיות אחרת
אם תוך כדי הקריאה הרגשתם ש ״זה בדיוק אנחנו״,
אם משהו בתיאור הזה נגע בלב והרגיש מוכר מדי –
כנראה שאתם לא צריכים עוד טיפים להתנהלות זוגית.
מה שרוב הזוגות מחפשים באמת
הוא לא לדעת מה להגיד,
אלא ללמוד מאיזה מקום לפגוש אחד את השני
ברגעים שבהם הקשר מסתבך.
הקורס „זוגיות שאוהבים” נבנה בדיוק בשביל זה.
זה לא קורס של נוסחאות,
ולא קורס שמחפש מי צודק.
זה תהליך שמלמד:
- לזהות בזמן אמת מאיזה מקום אתם פועלים
- להתחבר לכוונה שמגיעה מהלב ולא מהפחד
- וליצור שיח שמוביל לחיבור, גם כשיש קושי אמיתי
הקורס מתאים לזוגות שיש ביניהם אהבה,
אבל מרגישים תקועים בלופ חוזר,
ורוצים שינוי שמחזיק לאורך זמן –
לא דרך מאמץ, אלא דרך חיבור.
אם חשוב לכם לבנות זוגיות שיש בה יותר שקט, קרבה ושיתוף פעולה, אני מזמינה אתכם להמשיך איתי את הדרך.
👉 כאן אפשר לקרוא פרטים ולהירשם לקורס "זוגיות שאוהבים"
