איך אפשר ליהנות מהזוגיות כבר עכשיו
מה באמת חשוב לנו בזוגיות
השאלה שכדאי שנשאל, האם אנחנו זוכרים בשגרת היום יום, שלב אוהב שמקרין אהבה, זה הדבר החשוב ביותר? האם אנחנו פועלים ומגיבים בדרך שבאמת יוצרת אהבה, שיתוף פעולה, חברות ופירגון?
אם התשובה היא לא תמיד אני זוכר את מה שחשוב באמת, אז הפוסט הזה הוא בשבילך. נראה איך נוצר הפער הזה בין מה שחשוב לנו לבין מה שאנחנו עושים.
והכי חשוב מה אפשר לעשות על מנת לפתור את הפער הזה.
איך הכל התחיל
יש כאן פרדוקס. רוצים אהבה והרבה פעמים מגיבים בקודים של מלחמה. התקפה או התגוננות. קורה משהו שלא נראה לנו, כמו למשל בן הזוג התלונן עלינו, או לא עשה משהו שכבר מיליון פעם ביקשנו ממנו לעשות. "שוב הוא לא מתחשב, הרי הוא יודע כמה זה חשוב לי ובכל זאת הוא לא עושה את זה".
זה המקום שאנחנו מתקיפים או בורחים לסבל, לכאב, למסכנות.
רוצים אהבה ומתקיפים או בורחים. התגוננות יכולה להיות גם מתן הסברים אין סופיים כשבן הזוג מאשים אותנו, כשבאמת בא לנו להגיד לו "תרד ממני, תקבל אותי כמו שאני, תפסיק להאשים ולבקר".
אז איך כל זה התחיל? למה קורה הפרדוקס הזה? רוצים אהבה ובמקום אהבה יש מלחמה שבאה לביטוי בדרך של התקפה או כניעה?
צפיות של ההורים ושל החברה
בתור ילדים ציפו מאיתנו שנהיה נחמדים, שקטים, חרוצים, שנסדר את החדר, נכין שיעורים, נהיה מנומסים, נגיד תודה, נתחשב וכמובן שנסתפק במה שיש לנו ולא נדנד ונבקש דברים.
הציפיות האלה גרמו לנו כילדים לרצות את ההורים שלנו כדי שיאהבו אותנו. לא הבנו שזה לא קשור לאהבה. לילד קטן כל פעם שאומרים לו שהוא לא בסדר, הוא שומע: לא אוהבים אותי.
וכך הפכנו למבוגרים שנלחמים על אהבה. רוצים שיאהבו אותנו, האהבה מתפרשת על תנאי ש"נהיה בסדר" וככל שאנחנו מתאמצים יותר זה אף פעם לא מספיק לנו ולא לבני הזוג שלנו. אנחנו מצפים לאהבה אין סופית ללא תנאים וכשאנחנו מתעייפים מהמאמץ אנחנו מרימים ידיים ומתגוננים או מתקיפים.
הצורך באישורים
להיות מאושר! מסתבר שהאגו שלנו מאושר כשמאשרים אותו. ובצורך הקיומי של האגו לקבל אישור שאנחנו בסדר, אנחנו מאבדים יחסים טובים. שוכחים את החיבור הפנימי לאהבה ורק תלויים באהבה חיצונית.
ברגע שאנחנו לא מקבלים את האהבה מבן הזוג שלנו אנחנו נכסים למלחמה. עלינו לזכור שבן הזוג שלנו עובר את אותו התהליך. גם האגו שלו נזקק נואשות לאישור וברגע שהוא לא מרגיש מאושר, תרתי משמע, הוא מתחיל להילחם על אהבה וכך קיבלנו מלחמה לשם קבלת אהבה. פרדוקס.
אז איך פותרים את הפער הזה בין הרצון שלנו להיות באהבה לבין ההרגל להיות ב"מלחמה"?
לומדים ומתרגלים הרגל חדש
הדבר החשוב והמועיל הוא להיות מודעים להרגל שאותו אנחנו רוצים לשנות. במקרה שלנו ההרגל של האגו שלנו, להילחם על מנת לזכות באהבה.
כמובן שזה לא מספיק להיות מודעים להרגל שאנחנו רוצים לשנות, חשוב להיות מכווננים להרגל החדש.
תחשבו על זה: אי אפשר לתרגל איך לא לפספס את הסל, כן אפשר לתרגל לזרוק לסל. גם אם לא תמיד נקלע, לפחות נתאמן בכיוון הנכון.
חשוב להתכוונן לאהבה, פירגון, הקשבה ושיתוף פעולה. לפחות עלינו לקיים את החלק שלנו במשחק. תתפלאו כמה דרך ההתנהלות שלנו משפיעה על היחסים.
תדמיינו את בן הזוג שלכם ניגש "לארון המשחקים" ומוציא את "משחק המלחמה". "משחק" בו מאשימים, מבקרים מסתגרים ומתגוננים.
ואתם מתוך מודעות לכך שהמשחק הזה לא יביא אתכם למקום טוב בזוגיות, ניגשים ל"ארון המשחקים" ומוציאים את "משחק" האהבה. ב"משחק" הזה הכללים הם הקשבה, פירגון ושיתוף. יכולים לדמיין כיצד ה"משחק" החדש יוביל למערכת יחסים טובה?
רוצים לקרוא עוד על הרגלים? ספר מעולה בנושא הרגלים: כוחו של הרגל / צ'רלס דוהיג
כמה מילות סיכום להעלאת המודעות:
• אנחנו מתרגלים דברים שוב ושוב עד שהתרגול הופך להרגל.
• כדאי שנזכור, שבן זוגנו רוצה בדיוק את אותו הדבר שאנחנו רוצים: אהבה, פירגון, כבוד ויחסים טובים.
• נבחר לתרגל את משחק "האהבה". ככל שנתרגל יותר, כך זה יהפוך להרגל שיהיה האוטומט החדש שלנו.
• כשבני הזוג חיים באהבה, כל האווירה המשפחתית משתנה לטובה. תוכלו לקרוא על כך בפוסט הורות ואווירה משפחתית.
איזה כייף להיות באוטומט של חיבור ללב אוהב ומקרין אהבה.
ומה יכול לעזור לנו להתחבר לאהבה שבנו?
לקרוא כל יום מסר מעורר השראה. המסר יזכיר מה באמת חשוב לכם בחיים, והתזכורת תעזור לתרגל את ההרגל החדש. בימים שיטרידו אתכם דברים או שתרצו למצוא תשובות לשאלות, המסר ייתן לכם כיוון שיעשה לכם טוב. וכמובן אין כמו להתחיל את הבוקר בקריאה של מסר קצר מעורר השראה.
אתם מוזמנים למלא את שמכם ואת כתובת האמייל שלכם, והמסר הראשון כבר בדרכו אליכם:
