לצאת מתקיעות בזוגיות

הדרך הנכונה שלא חשבתם עליה, שתעזור לכם לצאת מהתקיעות ולשפר את הזוגיות

• ביקשתם 100 פעם את אותו הדבר וזה לא קורה ואתם כבר לא יודעים מה לעשות.
• אתם חווים ביקורת ושיפוטיות אין סופית מבני הזוג שלכם ואתם מתכווצים כל פעם שאתם שומעים את הביקורת.
• אתם "יורים" חזרה ששופטים אתכם.
• לא בא לכם להגיד מילה טובה כי כבר נמאס לכם שבן הזוג לא מתייחס אליכם ובטח לא מתחשב בכם.
• אתם מרגישים לבד ולא מובנים.

אולי קצת הגזמתי וזה לא המצב רוב הזמן, אבל כשאנחנו מרגישים ככה בזוגיות שלנו זה מקום מאוד כואב. יש צפייה גדולה מהזוגיות, ובצדק. למה לא להרגיש במקום נפלא עם האדם שבחרנו להעביר איתו את החיים.

אז תדעו שאפשר אחרת

זה לא פנטזיה ולא חלום. אין סיבה שהזוגיות שהיא חשובה ומשמעותית לחיים, והדוגמה והמרחב האנרגטי שבו אנחנו מגדלים את הילדים שלנו, לא תהיה טובה. ואין סיבה שהדבר המדהים הזה שנקרא משפחה לא יהיה המקום שבו הכי טוב לנו וישמש בית ובסיס בטוח ותורם לחיים בכלל.

הטעות שאנחנו חוזרים עליה שוב ושוב בזוגיות

אני רוצה ל"צייר מפה" שלב אחרי שלב איך אנחנו פועלים בזוגיות שלנו בדרך שגורמת לנו לתקיעות. אנחנו חוזרים שוב ושוב בלופ על 6 שלבים. בואו נהיה מודעים לשלבים הללו כדי שנזהה אותם בקלות ונפסיק את הלופ האין סופי הזה.

מוכרת לכם דרך ההתנהלות הזאת?

1. אנחנו קובעים: "הבעיה בהתנהגות של בן הזוג שלנו".
   הוא אף פעם לא...
   הוא תמיד...
   הוא לא מקשיב לי
2. אנחנו מרגישים מתוסכלים וחסרי אונים כי בן הזוג לא עומד בציפיות שלנו.
   נמאס לי כבר מהתנהגות שלו
3. בתחושה של תסכול אנחנו נלחמים בבן הזוג שלנו באחת מהדרכים הבאות:
   - מאשימים ומבקרים
   - מרגישים רגשות אשמה, אולי לא הגבנו יפה
   - מתקיפים או מסתגרים
   - באים בטוב ונאטמים כשאנחנו מותקפים
   - מתייאשים ומרימים ידיים
   מחליטים להתרחק אין טעם לעשות שינוי.
4. בן הזוג מתקיף או מתגונן, כי אנחנו באים באנרגיה לא טובה ומתלוננים
   בן הזוג מסביר: "אני לא מקשיב כי את לא מפסיקה לנדנד."
5. אנחנו אומרים לעצמנו: "צדקנו הוא באמת לא בסדר.
   הנה קבלנו "הוכחה", לא רק שהוא לא מקשיב, הוא גם לא מקשיב לי שאני אומרת לו שהוא לא מקשיב.
6. אנחנו שוב מסתגרים ומידי פעם מתלוננים וחוזר חלילה.
   שוב ושוב הוא לא מקשיב לי. שוב ושוב היא מנדנדת.

וכמו שהבנתם, הבעיה היא שאנחנו תופסים את בני הזוג שלנו "כבעיה".

במקרה כזה אנחנו מתעסקים בהם במקום במה שאנחנו יכולים לעשות כדי לגרום לשינוי.

עצם ההתעסקות בבני הזוג שלנו גרמת לתחושת תסכול וחוסר אונים, כי זה הם ולא אנחנו.

ההתנהגות של אנשים אחרים אינה בשליטה שלנו.

אז בואו "נתעורר" ונודה שאנחנו לא בכיוון הנכון.

אז מה הכיוון הנכון על מנת להוציא את הזוגיות מהתקיעות?

לזכור שאנחנו הפתרון. אני חוזרת שוב - בואו נזכור אחת ולתמיד, שאנחנו הפתרון.
איך? תיכף נראה. אבל קודם כל שימו לב לתחושה כשהמושכות חזרו לידיים שלכם. הפתרון בידיים שלכם. אין עוד תחושת תסכול וחוסר אונים, כי יש מה לעשות ושוב אני חוזרת, זה בידיים שלכם.

הבנו שאנחנו הפתרון למצב התקיעות בזוגיות. מה עלינו לעשות?

ברגע שאנחנו מבינים שהפתרון בידיים שלנו, עולה השאלה: "אז מה עושים?" בואו נזכור שלפני הפעולה יש לנו מחשבות ורגשות ועלינו לטפל בהם לפני שאנחנו מגיבים.

להפנות את תשומת הלב פנימה וללמוד לנהל את המחשבות והרגשות שלנו

עלינו לבחור נתיב של עבודה פנימית לפני שמגיבים.

התגובות האוטומטיות יושבות על האמונה שצריך לשנות משהו בעולם כדי לפתור בעיות , וזה נכון  אבל חשוב מאיזה מקום אנחנו פועלים וכדי לפעול ממקום נכון ולעשות את הפעולה הנכונה עלינו ללמוד לעצור ולנהל את המחשבות והרגשות שלנו ולא לתת להם לנהל אותנו.

בואו נבין איך ניהול המחשבות והרגשות ישפיעו לטובה על הזוגיות שלנו:

1. אם המחשבה שלי היא: "הבעיה אצל בן הזוג" – יש תקיעות. אין לי שליטה על ההתנהגות של האחר.
2. רגש שלילי יוצר תגובה שלילית. תגובה שלילית "מזמינה" יחס שלילי מבן הזוג. שוב תקיעות.

לכן, ברגע שננהל את המחשבות והרגשות שלנו, נצליח להגיב בדרך מקדמת.

איך מנהלים מחשבות ורגשות ?

משנים גישה. עלינו להיות מודעים האם הגישה שלנו היא גישה מקדמת, כלומר אנרגיות טובות שנובעות מאופטימיות וראיית היש או שאנחנו מתוסכלים ולא מאמינים ביכולתנו להשפיע וליצור משהו טוב בזוגיות שלנו.

אם הגישה שלנו היא גישה חיובית, יהיה לנו קל להיות בהקשבה, לשתף ולמצוא פתרונות משותפים לכל בעיה. אם הגישה היא גישה של תלונה והתעסקות בכל מה שבן הזוג שלנו לא בסדר וברגשות של תסכול ואכזבה יהיה לנו מאוד קשה לפעול במיטבנו ולהיות סובלניים, קשובים ועניינים.

איך משנים גישה?

שינוי גישה קורה בתרגול. כמו כל הרגל חדש עלינו להבין את העיקרון ואחר כך לתרגל.
עלינו לתרגל שוב ושוב את העצירה לפני שאנחנו מגיבים ולתרגל ניהול פנימי לפני שמנהלים את המצבים.

ואם אתם חשובים, אוי, זה קשה, זה בלתי אפשרי, אני מגיב לפני שאני עוצר, אז כמו שבנהיגה אנחנו עוצרים באור אדום, כי אם לא נעצור ניכנס לצומת וזה מסוכן, כך נתרגל עצירה לפני תגובה וככל שמתרגלים, כך  זה הופך לאוטומט שקל ליישם אותו.

בואו נחזור ונדגיש

נפנה את ההסתכלות פנימה לפני שאנחנו מגיבים.
כשאנחנו מנהיגים את עצמנו אנחנו מרגישים שליטה על החיים שלנו ועל התוצאות וזאת הרגשה נפלאה . אין יותר תחושה של תסכול, חוסר אונים וכעס ובמקום הרגשות הלא נעימים האלה אנחנו מרגישים טוב, חווים הצלחות בהשפעה על הקשר והמעגל הופך להיות מעגל חיובי. אנחנו מנהיגים קודם כל את עצמנו ואחר כך את הזוגיות שלנו.

רק עבודת מודעות תעשה שינוי בתגובות האוטומטיות, שגורמות לנו להיות בלופ שחוזר על עצמו שוב ושוב בזוגיות שלנו.

אפשר ללמוד לעומק איך לקחת את המושכות לידיים שלנו, להשפיע על הזוגיות ולצאת מהתקיעות