ילדים מאושרים

מה ביכולתנו לעשות על מנת שהילדים שלנו יהיו מאושרים

מה אתם מאחלים לילד שלכם? התשובה המיידית שלנו לשאלה היא: 

"שיהיה מאושר הכוונה, שיהיה לו כל מה שהוא רוצה, שיעסוק במשהו שמעניין, מספק ומאתגר אותו, שיחיה ברמת החיים שהוא רוצה, שתהיה לו אישה שהוא אוהב, ילדים, חברים, שיהיה אחראי, שיצליח שיהיה לו טוב...."

 מה זה אושר ?

הילד נולד לעולם ששם דגש רב על הצלחה, הישגים, עולם בו הוריו נאבקים בקשיי היום יום, חיים במאמץ להשיג, להיות משמעותיים, מוערכים.
אבל בפנים, בפנים, כל הורה, כל אדם, יודע, שהרצון הראשוני והבסיסי שלו הוא שיאהבו אותו ללא כל תנאי, שיראו אותו, שיבינו אותו מבלי שהוא יצטרך להוכיח דבר.
כל אחד יודע באמת הפנימית שלו, שברגע שיתקיימו התנאים האלה, הוא יחיה חיים נינוחים ושלווים הוא ישיג הכול בנינוחות. אלה החיים שאנחנו באמת רוצים - חיי אושר אמיתיים.
האם את כל זה מספקים ההורים לילדים שלהם? מדוע נוצר הפער הזה בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו עושים?

מה קורה במציאות?

מתחילים תנאים. בעולם בו צריך להשיג, ילד מרגיש משמעותי ומוערך רק כשהוא הכי חכם, הכי יודע, הכי מוצלח, הכי טוב. הכל על תנאי. במקום שהילד ירגיש, שאוהבים ומקבלים אותו ללא תנאי, הוא לומד שרק אם הוא מכין שיעורים, אומר דברי חכמה, מוותר לאחיו בכל מחיר, עוזר בבית בכל רגע, ממושמע, מנומס, אומר תודה ובבקשה, שם את התיק במקום, מתקלח בזמן הנכון, הולך לישון שאומרים לו... רק אז מקבלים ומעריכים אותו. בטעות הוא חושב שרק אז אוהבים אותו.

כיצד הילד מפרש את הדברים?

הילד מבין, שעל מנת לקבל את אישור ההורה, הוא צריך להוכיח את מי ומה שהוא. הוא גם מבין, שהוא צריך לשמוע בקול ההורים שלו, וחושב שההורה יודע הכול, ואילו הוא תלוי לחלוטין בידע הזה. אישור ויחס מההורה הם כמו אוויר לנשימה לילד. ולכן, אם הוא לא מצליח בדרך חיובית, הוא יעשה הכול, גם בדרך שלילית, על מנת על מנת שהורה יתייחס אליו.
בגלל הלחץ, התחרות וההישגיות האין סופית, הילד נאבק על מנת להצליח, ואז מתאמץ כדי לשמור על מקומו המוצלח. ההישג הזה עולה לו במחיר ויתור על האושר, כי הוא נמצא במאמץ וחרדה מתמדת שמישהו ישיג אותו. או לחלופין יש מצבים בהם הילד התייאש, ואז ודאי שהאושר רחוק ממנו. בפנים, בסתר ליבו, הילד שואל את עצמו :" איך זה יכול להיות, שאוהבים אותי אבל לא מבינים אותי? או "איך זה יכול להיות שאוהבים אותי וכל הזמן באים אלי בטענות ?"

התמודדות מוטעית עם חוסר הביטחון של הילד

הורים אחראים, אוהבים ואכפתיים, המחויבים באמת לאושרו של הילד, מבחינים שמשהו כאן לא עובד. מאבחנות של ההורים ש"הילד לחוץ", או "הילד איבד את שמחת החיים שלו" ועד תופעות התנהגותיות המחייבות התייחסות, בין אם ההורים הבחינו בהן, או שהמורים הפנו את תשומת ליבם – ההורים מגלים שמשהו כאן השתבש. מייד אנו, ההורים, נחלצים במלוא המרץ אל המשימה של תיקון הדבר הזה שהתקלקל או השתבש.

אנחנו שולחים את הילדים לפסיכולוגים, ליועצים, לחוגי מדיטציה והתרגעות, במטרה לעזור לילד לחזק את הביטחון עצמי, וזאת על מנת לתת לו כלים להתמודד עם התחרותיות .(ולא על מנת שהוא יראה כמה הוא מדהים בעצם קיומו ללא כל תנאי.)  

הילד חש עוד יותר שיש לו בעיה. אם הילד היה נוכח בשלב זה או אחר למי ומה שהוא באמת, אם הוא היה רואה כמה הוא מדהים מעצם קיומו וללא כל תנאי, הוא היה הילד המאושר ביותר עלי אדמות, בעל יכולת התמודדת מופלאה עם החיים, עשייה ומימוש מתוך התלהבות ויצירה.

הפתרון בידיים שלנו -

יחסים המבוססים על קשר אמיתי של אהבה, הקשבה והתחברות אמיתית

יש דרך קלה ובטוחה לשפר ולשדרג את החיים של הילדים שלנו – עכשיו ובעתיד. הדרך הזו תלויה בהבנה אחרת של תפקידנו כהורים: אם נבין ונהיה ערים לכך שתפקידנו ליצור מרחב להתפתחות האישית של ילדינו , ונאמין באמת, כי יש להם את היכולת והעוצמות לעשות את ההתפתחות שלהם. אהבה וקבלה ללא תנאי הם הדבר הראשוני בכל מערכת יחסים. לראות את מה שכבר קיים בילד, להיות נוכח ליש. 

הדגש הוא על הלך הרוח שלנו ביחסים ופחות על מה שאנחנו עושים. מה שנגיד ונעשה תמיד יהיה תוצאה של מי שאנחנו. האם אנחנו באים מתוך כעס, שיפוטיות, דאגה או שאנחנו באים בביטחון, קבלה, אהבה וראיית היש. כאשר נבוא ליחסים מתוך קבלה ואהבה ללא תנאי, מתוך מקום בו אנחנו סומכים על עצמנו ועל הילד, נקיים שיחות בהם תהיה הקשבה מוחלטת, התעניינות אמיתית, התייעצות, העברת אחריות ונתינת מקום מכבד לילד.

למה זה חשוב כל כך ?

אנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו את הטוב ביותר. זאת המחויבות שלנו, ליצור מרחב מאפשר לילדים. הם הדור הבא, והם אלה שיהפכו את העולם מעולם תחרותי והישגי, עולם בו יש נפרדות בין בני האדם, לעולם בו היחסים מבוססים על אהבה, נתינה, קבלה ויצירה. עולם טוב יותר, בו אנחנו קודם כל רואים אחד את השני, עולם המבוסס על רגש אוהב.  המקום להתחיל הוא בנו ובילדים שלנו.  זה אושר אמיתי שיוצר ילדים מאושרים.