משמעות גיל ההתבגרות

השינוי שעוברים ילדים בגיל ההתבגרות

המתבגר מצידו לומד בפרק זמן קצר יחסית להיות בוגר. זה חלק טבעי של החיים. מעבר להשפעות הפיזיולוגיות המתבגר מעצב את אישיותו הבוגרת. הוא משתנה. הוא בוחן את עצמו ואת העולם הסובב אותו ומעצב את אישיותו לעתיד.

תקופה קשה או נפלאה?

תקופה זו יכולה להיות תקופה נפלאה של גילוי והתחדשות עבור המתבגר, אך לצערנו לעתים אין הדבר כך. לסביבת המתבגר קשה לקבל את השינוי " וההפרדות" מהילד.

רוב ההורים יגידו שהעיקר שהילד שלהם יהיה מאושר, אך הדרך אל האושר עוברת דרך תקופות שאינן נתפסות כתקופות מאושרות הן אצל הילד והן אצל ההורה. הן עוברות דרך תקופות המלוות כעס והררי אי שביעות רצון של האחד מהשני, של ההורה מהילד ולמרבה הפלא, גם של הילד מההורה.

מריבות בין הורים לילדים הן דבר שכיח. בגיל ההתבגרות רוב המריבות שבין הורים לילדים הם על הסמכות. הילד מרגיש שהוא כבר גדול ואחראי, ואילו ההורה נאלץ לשקול בכל רגע מחדש את תוקף סמכותו וטיבה, האם הוא סמכותי מידי? מצר את צעדי הילד? מאפשר מידי?

איך זה קורה שאדם מוליד ילד, מגדל אותו, מטפל בו ובמקום קירבה ואחווה לעתים יש ריחוק וניכור? איך זה קורה שאנחנו כל כך משקיעים בחינוך של הילד, בפרטי הפרטים של חינוכו, גידולו ובכל זאת, אנחנו לא מרוצים מהתוצאה. והילד? מרגיש מתוסכל, מבודד בתוך ביתו. כשאנחנו מחנכים את הילד אנחנו רוצים בעיקר להשפיע. נשאל מדוע אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים עבור ילדינו, במילים אחרות מה המניע לרצונותינו.

האם זה החינוך שגדלנו עליו, הערכים שספגנו אנחנו כילדים בבית הורינו, האם זה הרצון למנוע מהילד את אכזבותינו, או לעזור לו ללכת בדרכינו?

גיל ההתבגרות ללא ספק הוא גיל סוער.
כהורים כדאי לשאול את השאלות ולחפש את הדרך המבטיחה יחסים טובים יותר בעתיד.