4 שלבים שילמדו אתכם איך לצאת ממריבות בזוגיות במהירות
אתם בזוגיות? סביר להניח שאתם גם רבים. אין זוגות שלא רבים והשאלה היא רק כמה מהר מצליחים לצאת מהמריבה, כלומר כמה מהר אתם מצליחים לפתור את הקונפליקטים בינכם ולא נשארים במריבה שלעיתים גורמת לכם לא לדבר אפילו כמה ימים.
וזה מה שסיפרה לי רותי בפגישה שלי איתה על המריבה האחרונה שלה עם בעלה:
"שוב רבנו, אני לא יכולה יותר, הוא כל הזמן אומר לי שאני לא בסדר, שבגללי אנחנו כל הזמן רבים, שאני צריכה לעשות משהו עם עצמי, כי מרוב שעמום אני רק רבה איתו כל הזמן. הוא לא רואה את עצמו, הוא כל הזמן שופט ומאשים אותי וכבר נמאס לי" .
שאלתי אותה איך היא מרגישה והיא אמרה, שהיא כבר עייפה מהמריבות ובעיקר שהמריבות מאוד מפחידות אותה, כי היא מרגישה כל כך לבד והיא ממש מפחדת שבסוף הם יתגרשו.
מדוע זוגות רבים שוב ושוב ולא לומדים איך לצאת במהירות מהמריבה?
אז כמו שאמרתי, אין דבר כזה זוג שלא רב, והרבה פעמים זוגות שבכלל לא רבים זה לא סימן טוב. הם מרגישים כל כך רע כשהם רבים ולכן שוכחים שזה חלק מכל זוגיות. חוסר מריבות זה מצב הרבה יותר גרוע שבו שני בני הזוג כבר בייאוש גמור ולכן הם כל כך מרוחקים שהם אפילו כבר לא רבים.
הרבה מאוד זוגות, מתוך חשש להגיע למריבה, מתחילים ללכת על ביצים...
במקום לראות איך פותרים קונפליקטים, הם משקיעים את כל האנרגיה בדבר בלתי אפשרי והוא שלא יהיו בכלל מריבות.
בעצם מה שקורה שיש ריחוק והימנעות מלדבר על הדברים.
במצב כזה אולי באמת מפסיקים לריב אבל הזוגיות לא הופכת להיות זוגיות טובה יותר. במקום לפתור את הבעיות בדרך נכונה לשני בני הזוג, עסוקים בהימנעות וריחוק.
לפעמים זה רק אחד מבני הזוג. בן זוג אחד רוצה לדבר ובן הזוג השני מסרב בכל מיני תירוצים כמו: "עוד פעם? כבר דברנו אלף פעמים, מספיק לנדנד, לא עכשיו..."
תופעה נוספת היא, שכל כך לא רוצים לריב ומחליטים להיות רגועים וקשובים ודווקא בגלל ההחלטה והמאמץ לעמוד בהחלטה לא מצליחים.
הדברים שאנחנו הכי חוששים מהם למשל שנגיע שוב למריבה, שלא נגיב בצורה רגועה, גורם לזה דווקא לקרות. תדמיינו שאתם הולכים על קרש צר בגובה 10 ס"מ – אין בעיה תעברו בקלות. עכשיו שימו את הקרש בין שני בניינים בני 49 קומות. מה יקרה עכשיו? מרוב פחד ורעדה יש סבירות גבוה לנפילה. 😒
"כאשר יגורתי בא לי" – מה שאני פוחד ממנו קורה.
וזהו לופ שקשה מאוד לצאת ממנו וזה בדיוק מה שרותי הרגישה. היא כל כך התאמצה לא לריב ומצאה את עצמה רבה שוב ושוב והתסכול רק הלך וגדל.
אז הבשורה הטובה היא שאין בעיה במריבות וכל מה שצריך ללמוד זה איך לצאת מהם בצורה מהירה, מחזקת ועם דרך מוסכמת על שני בני הזוג.
ואם כבר הגענו למריבה, אלה שני סוגי התגובות שמסלימות את המריבות
או שאנחנו מסתגרים או שאנחנו מתקיפים
הסתגרות:
דרך אחת - הסתגרות בתוך עצמנו עם המחשבות הטורדניות שלנו
המחשבות שבדרך כלל עולות הן: "איך הוא עשה לי את זה, לא בא לי שוב לריב, נמאס לי... היא / הוא תמיד... שוב היא / הוא לא מבין/נה אותי...
בעקבות ההסתגרות והמחשבות הקשות והשליליות על בני הזוג, על המצב וחרטות ואשמה על ההתנהגות שלנו, לרוב מרגישים ממש רע והתסכול והכאב רק עולים ועולים.
- תחושה קשה של ייאוש - ובמצב של ייאוש מתרחקים ומסתגרים, כיוון שהייאוש משתלט ולא רואים שום דרך לפתור את הבעיות. ייאוש הוא מנגנון הגנה מפנה חווית הכשלון והפגיעות. על מנת לא להתקרב ולהיפגע שוב אנחנו מרגישים ייאוש – מתרחקים – וכך שומרים על עצמנו לא להיפגע מבני הזוג שלנו.
- רגש חזק נוסף שעולה הוא טינה - ככל שרבים יותר ולא מצליחים לפתור את הקונפליקטים, מרגישים לא מובנים ומאוד פגועים, כך ההסתגרות תהיה גדולה יותר, כמנגנון הגנה לא להיפגע. מנגנון שכמובן גורם לריחוק גדול יותר ויותר בזוגיות.
- מתח גדול בחיים יהיה גורם נוסף להסתגרות – אנחנו אומרים לעצמנו: לא מספיק כל הקשיים שיש לי בעבודה, מה אני צריך גם את המריבות האין סופיות האלה." ואז מסתגרים, שוב כמנגנון הגנה שלא באמת שומר אלא רק מונע מזוגיות טובה ותומכת.
איך הסתגרות באה לידי ביטוי בזוגיות?
- הסתגרות רגשית – נשארים בשיחת המריבה, אבל לא מדברים. בני הזוג שואלים שאלות ו"מתחננים" לתגובה... כל תגובה... ובני הזוג שותקים. הסתגרות רגשית יכולה גם לידי ביטוי בפרצופים זועפים ובתשובות קצרות וחסרות סבלנות
- הסתגרות שבאה לביטוי בהתרחקות פיזית – פשוט מתרחקים פיזית. מתעסקים בכל דבר אפשרי חוץ מאשר עם בני הזוג, עוברים לישון בסלון, מרבים לצאת מהבית והכל כדי להתרחק פיזית.
תוקפנות:
הדרך השנייה שמסלימה את המריבות ומונעת יציאה מהם היא – תוקפנות
כמו שאומרים: הדרך הטובה ביותר להתגונן היא להתקיף.
האומנם?
בני זוג מתקפים אחד את השני כאשר הם נפגעים. כשכואב לנו אנחנו מכאיבים בחזרה. כמובן שמריבות בהם בני זוג מתקיפים אחד את השני מזיקות מאוד למערכת היחסים ומאוד פוגעות.
מתי בני זוג יתקיפו אחד את השני:
- כשאחד מבני הזוג מרגיש טינה – טינה עולה בדרך כלל כשפגיעות מצטברת ומרגישים שבני הזוג הם אלה שגורמים לנו כאב גדול. ברור שאם אנחנו נפגעים אנחנו נפתח רגש של טינה ל"פוגע" ובמיוחד אם מתאפקים ומתאפקים, בסוף זה מתפוצץ. כמו צינור מים שסגור בסופו והמים מצטברים בצינור עד שהם מפוצצים את הסגירה.
- כעס שעולה כששוב ושוב המריבות על אותם נושאים חוזרים – עד שבסוף מתפוצצים. כי כמה פעמים אפשר להסביר את אותו הדבר. התחושה שלא מבינים אותנו, לא מכבדים ואולי גם מזלזלים בנו תביא במקרים רבים לתוקפנות. התוקפנות היא סוג של שליטה. כעס הוא תביעה לשינוי והוא יבוא בדרך כלל לידי ביטוי בהתקפה.
- תחושה של פחד וחוסר ביטחון שהזוגיות לא הולכת למקום טוב – הפחד וחוסר הביטחון בהחלט יכולים להוביל להתקפות על בני הזוג כדרך להגן על עצמנו מפגיעות. כמו שאומרים ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר.
- מתח מצטבר – כשמתח מצטבר אנחנו מרגישים צורך לפרוק אותו ולרוב נפרוק אותו על בני הזוג שלנו בשעת מריבה. כל מה שצוברים מכל מה שקורה בחיים, מוציאים באותו הרגע שרבים עם בני הזוג ומרגישים שכבר לא יכולים יותר והכל מתפרץ בתוקפנות גדולה ומכאיבה.
איך תוקפנות באה לידי ביטוי בזוגיות?
- ביקורת – כשהיחסים לא טובים, יש נטייה להדגיש את כל השלילי. במקום להגיד מילות הערכה ולראות את היש, בני הזוג מסתובבים וחושבים כל הזמן על כל מה שלא נראה להם בבני הזוג שלהם, וברגע הראשון כשיש אי הסכמה והתחלה של וויכוח הם מיד שולפים את כל הביקורת "שמתרוצצת אצלם בראש" כבר זמן רב.
מדוע ביקורת כל כך פוגעת? אני מאמינה שאין אחד שלא חווה את הוריו מבקרים אותו, כמובן שמהטרה שלהם הייתה טובה, כדי שנשתפר, אבל התחושה הקשה שמתגנבת ללב נובעת מהזיכרון הלא נעים מתחושת הביקורת שחווינו כילדים. גם כשבני הזוג אומרים דברים שהם היו רוצים לשפר, לרוב נישמע ביקורת ולכן כל כך חשוב ללמוד איך להגיד דברים כך שהם לא ישמעו כביקורת ויגרמו להחרפת היחסים.
- האשמה – דבר נפוץ נוסף במצבים שבהם הזוגיות לא טובה, הוא תוקפנות של האשמות. לא משנה מה קורה, מחפשים את האשם במקום את הפתרון. האשמות, במיוחד כשהם נאמרות בתוקפנות, הן הרסניות לזוגיות.
- הרמת קול עד צעקות וקללות – התלהמות תוך כדי מריבה, צעקות וקללות מאוד פוגעות וגורמות לעלבון גדול ותחושה שמנסים "לשלוט" בך בכוחניות פוגענית.
- איומים שנובעים מכעס גדול – תוקפנות של איומים מאוד פוגעת. כמו מלחמה שכשאחד נפגע הוא מאיים לפגוע. נובע מכעס ותסכול גדול.
כמובן יכול להיות גם שילוב של השניים:
קודם מסתגרים ואחרי שאגרנו והתאפקנו אנחנו מתפרצים. או שמתקיפים ואחר כך מסתגרים מעייפות ותסכול גדולים.
שתי התגובות הן תגובות של התגוננות:
ראינו שהרגשות שמובילים להסתגרות או להתקפה הם אותם רגשות. טינה, כעס, חוסר אונים מתח. השאלה איך זה יבוא לידי ביטוי בהסתגרות, תוקפנות או השילוב של שניהם תלויה במנגנוני הגנה שכל אחד מבני הזוג פיתח עם השנים. אחד בעיקר יסתגר והאחר בעיקר יתקיף.
איך זה יכול להיות שאנחנו לא רוצים לריב ואנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב במריבות?
בבסיס, שני בני הזוג ובכלל כולנו כבני אדם בכלל לא רוצים לריב. קצת משונה שאנחנו רוצים יחסים טובים, אהבה, הדדיות ובכל זאת אנחנו רבים. אם נעצור ונסתכל לעומק נראה שאין לנו על מה להתגונן ולכן גם אין לנו על מה להתקיף. (כמובן שההתקפה היא סוג של התגוננות). הסיבה שאנחנו רבים היא כי אנחנו מפחדים. מפחדים להיות פראיירים, מפחדים לעשות דברים שאנחנו לא רוצים, מפחדים לא להיות בסדר, מפחדים שישלטו בנו או שיזלזלו ויפגעו בנו בכל מיני דרכים.
נכנסנו ללופ, עכשיו איך יוצאים ממנו?
דפוס חוזר של הסתגרות ותוקפנות במערכת יחסים זוגית מקשה מאוד על היציאה ממריבות.
שלב 1 ליציאה ממריבות - מודעות לדפוס ההסתגרות או התוקפנות
הדרך הטובה ביותר לאמץ גישה חדשה שעובדת, היא להיות מודעים לדפוסי ההתנהגות שלנו שתוקעים אותנו במריבות.
על מנת לעשות כל שינוי התנהגותי, עלינו לזהות את הדפוס אותו אנחנו רוצים לשנות.
איך עושים את זה?
- שימו לב לרגשות שלכם. אם אתם מרגישים תחושות שלא נעימות לכם כמו כעס, תסכול, חוסר אונים או כל רגש שלילי אחר זה סימון שכנראה אתם לא בכיוון הנכון.
- תרגלו התבוננות מהצד, הסתכלו על עצמכם כאילו שאתם מסתכלים על משהו אחר ושימו לב האם בא לכם רק לברוח או רק לצרוח ותסכלו על ההתנהגות שלכם.
- ככל שתתרגלו זמן רב יותר צפייה בעצמכם וזיהוי דפוס ההתנהגות שאת נוקטים מתוך אוטומט באותו הרגע, כך יהיה לכם קל יותר בהמשך לשנות אותו.
שלב 2 ליציאה ממריבות - הבנה של מנגנון ההגנה השגוי וסליחה
אחרי הזיהוי של דפוס ההתנהגות שלכם, חשוב שתבינו שהסיבה שאתם פועלים באופן אוטומטי בדרך שמונעת מכם לצאת מהמריבות בזוגיות שלכם במהירות היא כי אתם רוצים להגן על עצמכם לא להיפגע. רק שתראו את ותסלחו לעצמכם תוכלו להתקדם ולעשות שינוי.
איך עושים את זה?
- מבינים שכל התנהגות מרחיקה, גם שלכם וגם של בני הזוג שלכם, נובעת מאוטומט מאוד חזק שקיים בכולנו והוא הצורך להגן על עצמנו מפגיעות. אחרי שכל כך הרבה פעמים נפגענו מבני הזוג אנחנו מסתגרים כדי להימנע מהכאב החוזר, או מתקיפים כדי להכאיב למי שאנחנו תופסים שמכאיב לנו.
רק הסתכלות בגובה העיניים על עצמנו ועל בני הזוג שלנו והבנה שהכוונה לא רואה רק הדרך היא דרך "הישרדותית" נוכל לבחור לעשות שינוי.
- אחרי הזיהוי של מנגנון ההגנה, חשוב לנסלחת גם לעצמנו וגם לבני הזוג שלנו, על הדפוס האוטומטי הזה ובאמת נאמין שגם בני הזוג שלנו וגם אנחנו רוצים לעשות שינוי ולצאת מהדפוס האוטומטי של הסתגרות ותוקפנות שכאילו שומר עלינו.
- מודעות לדפוס שבו אנחנו שופטים את עצמנו על פי הכוונות ואת האחר לפי המעשים והבנה שלכולנו יש כוונות טובות אבל כשאנחנו פגועים אנחנו פועלים מתוך כוונה של שמירה על עצמנו לא להיפגע, תעזור לנו להיות בסליחה.
שלב 3 ליציאה ממריבות – חישוב מסלול מחדש
בשלב השלישי, אחרי שזיהנו את דפוס ההתנהגות שלנו ואחרי שהבנה למה זה קורה וסלחנו לעצמנו ולבני הזוג שלנו, אנחנו יכולים להתקדם לשלב השלישי שהוא חישוב מסלול מחדש.
כדי להצליח לעשות שינוי חשוב שנדע מה אנחנו באמת רוצים ונפעל על מנת להשיג את זה.
איך עושים את זה?
- נזהה את המטרה ההישרדותית שלנו לא להיפגע, ונחליף אותו במטרה האמיתית שהיא לצאת מהמריבות במהירות ולמצוא דרך להיות בתקשורת טובה ומקדמת.
- נבין שכל זמן שאנחנו לא מודעים שהמטרה לשמור על עצמנו ולא להתקרב לבני הזוג נמשיך באותו מנגנון הגנה של הסתגרות ותוקפנות. אם הוויז לא מכוון נכון לא נגיע ליעד שאנחנו רוצים.
שלב 4 ליציאה ממריבות - תרגול דפוסים חדשים
אחרי המודעות, ההבנה והסליחה וחישוב מסלול מחדש הגענו לשלב הרביעי והאחרון והוא תרגול הדפוס החדש.
רק אחרי תרגולים חוזרים של הדפוס החדש, דפוס של התקרבות ותקשורת נכונה והוא יהפוך לאוטומט החדש.
איך עושים את זה?
- תרגלו הקשבה - כשאנחנו באמת פנויים להקשיב ובאמת רוצים להבין את הצד השני, נצליח להקשיב. הקשבה אמיתית מאפשרת הבנה וקרבה ועוזרת מאוד למצוא פתרונות מקדמים לקונפליקטים ויציאה מהירה מהמריבות.
- הקדישו זמן לזוגיות – בלו זמן ביחד על מנת להתקרב. כשאנחנו רחוקים ופגועים, קשה מאוד לצאת ממריבות וכל דבר, אפילו הקטן ביותר גורם למריבה. לעומת זאת אם אנחנו משקיעים בזוגיות, אנחנו מצליחים יותר להבין אחד את השני ויש פחות צורך להשתמש במנגנוני ההגנה של הסתגרות ותוקפנות.
סיכום:
כל כך ברור שזוגות לא רוצים לריב ואם הם נכנסים למריבות הם רוצים לסיים אותם כמה שיותר מהר ובצורה הטובה ביותר.
כדי להצליח במשימה חשוב לזהות את מנגנוני ההגנה העיקריים שלנו במצבי קונפליקט והם ההסתגרות והתוקפנות.
על מנת לצאת מהם עלינו לאמץ את 4 השלבים הבאים:
- שלב ראשון - מודעות לדפוס ההסתגרות או התוקפנות
- שלב 2 - הבנה של מנגנון ההגנה השגוי וסליחה
- שלב שלישי – חישוב מסלול מחדש
- שלב רביעי - תרגול דפוסים חדשים
בקורס הדיגיטלי "זוגיות שאוהבים"
תקבלו את כל הכלים שאני מלמדת בייעוץ זוגי. כל הכלים במקום אחד, זמין מיידית ובנוחות של הבית.
תלמדו כאן ועכשיו איך לצאת במהירות מהמריבות ולקיים זוגיות של חברות עמוקה, הבנות ושיתוף פעולה
